בתי כנסת בתורכיה – גלריית תמונות
האימפריה העות’מאנית הייתה במשך מאות רבות כור היתוך למגוון של תרבויות ודתות שחיו בתוך גבולותיה. כיום, תורכיה המודרנית מתגאה בסובלנות שהיא מגלה, במיוחד כלפי יהודים שמצאו מקלט בשטחי האימפריה העות’מאנית לפני יותר מחמש מאות שנה, לאחר שנמלטו מהאינקוויזיציה בספרד בשנת ה’רנ”ב.
בשנת ה’תשנ”ה פנה נשיא הקהילה היהודית בתורכיה, מר סילביו עובדיה, לאיזט קריבר, צלם בעל שם עולמי עטור בפרסים בינלאומיים, והציע לו לתעד את כל בתי הכנסת בתורכיה במטרה לשמר את זכרם ולהנציחם לדורות הבאים. מן המחקר שערך הצלם עולה כי בתורכיה יש יותר מ-60 בתי כנסת. למרבה הצער, רבים מוזנחים, מקצתם נטושים ואחרים שימשו למטרות אחרות או נהרסו כליל.
איזט קריבר השקיע מאמצים רבים לאיתור ולתיעוד בתי הכנסת, ובעבודתו הקפיד להדגיש את הפרטים הקטנים של אותם “מקדשי מעט” – שהיו בעבר הלא רחוק כל כך גאוותה וליבה של הקהילה היהודית בתורכיה – לפני שפגעי הזמן והטבע הרסו את תפארתם ואת עושרם. בתחקיר נמצא כי בניית בתי כנסת בתורכיה החלה כבר לפני 1,800 שנה ונמשכה עד לפני מאה שנה. הארכיטקטורה של רובם הושפעה מן הארכיטקטורה המקומית העשירה.
התוצאה של פרויקט זה היא תערוכת התצלומים “בתי כנסת בתורכיה” הכוללת יותר מ-70 תצלומים וכן ספר שראה אור בתורכיה ובו, בנוסף לתצלומים, גם הקדמה היסטורית מאת נעים גולריוז.
הופעתם של יהודי ספרד בשערי האימפריה העות’מאנית בעקבות הגירוש, לא הייתה הפעם הראשונה שבה מצאו פליטים יהודים מקלט בשטחה. כבר לפני 700 שנה, הגיעו לאימפריה יהודים אשכנזים, פליטים שנמלטו מפוגרומים באירופה; ויהודים שברחו מסיציליה ומסלוניקי כמאה שנה אחרי וזכו בחירותם עם הגיעם לגבולות האימפריה העות’מאנית. מדיניות השערים הפתוחים והסובלנות הביאו לאימפריה יהודים מגרמניה, מצרפת, מאיטליה, מהונגריה ומרוסיה.
כאשר החל באימפריה העות’מאנית עידן של צמיחה היא נזקקה לאנשים מיומנים בתחומים שונים. יהודי ספרד הביאו עמם ידע בתחומי האמנות, המסחר, הרפואה, הדפוס, תעשיות הנחושת, וכן בתחומי הטקסטיל והאריגה, הצביעה והבורסקאות. בכך יכלו לתרום למולדתם החדשה מניסיונם העשיר בספרד של תור הזהב.
התערוכה מתקיימת בחסות שגרירות תורכיה בישראל, לציון 85 שנה לרפובליקה התורכית.
התצלומים מוצגים במוזיאון בית התפוצות בעיר תל אביב, מהחודש ועד לחודש ניסן באולם תצוגה ב’, קומת הכניסה.
