לכל אורך השנים הקפיד לגלות מעורבות רבה בפעילות “המרכז” והיה מבקש מהיו”ר הרב מנחם מרגולין ומהמנכ”ל הרב אריה גולדברג לדווח לו על הפעילות וההתרחבות שלה ברחבי אירופה. “מה שעשיתם הוא ההוכחה שאתם יכולים לעשות יותר”, היה חוזר ואומר להם.

הגרג”מ גרליק נולד בחודש אייר תרצ”ב בברית המועצות, להוריו הרב חיים מאיר ולאמו רבקה לאה. הוא התחנך בישיבות המחתרתיות וסייע להוריו בפרנסת הבית. לימים סיפר למנכ”ל “המרכז” הרב אריה גולדברג על אותם ימים.

“לצורך פרוצדוראלי כלשהו הייני זקוקים להגיע יחדיו לסניף של אחד הבנקים בישראל”, מספר הרב גולדברג. “הגרג”מ גרליק שהיה איש טרוד ועסוק בשליחותו במילאנו קבע איתי מועד בו יהיה בארץ ישראל ואז נלך לבנק. סיפרתי לכמה ידידים על ההתרגשות שלי לקראת המפגש איתו. אחד מהם אמר לי שהוא ידוע בשתיקותיו. ואכן כשהגענו לסניף הבנק הגרג”מ גרליק התעטף בשתיקה. הוא מסר לי את המסמכים השונים שהיינו צריכים להגיש ומלבד זה לא הוציא הגה מפיו. על פניו היה חיוך של טוב לב. חשתי קצת לא נעים שאני מוביל את הדברים, אך לא היתה לי ברירה.

“כשיצאנו מהבנק אמרתי לו שחשתי קצת אי נעימות בהובלת הנושא. הוא הרהר מעט ואז סיפר לי: ‘כשהייתי ילד בן 11-12 בברית המועצות על הפרנסה היתה מופקדת אמא ע”ה. היו לה ידיים זריזות ובין הדברים הרבים שעשתה היא גם היתה סורגת גרביים שאת תמורתן הייתי מחליף במצרכי מזון בשוק השחור שהיה באותם הימים.

“באחד הימים נתפסתי על ידי בלשי הנ.ק.וו.ד. האכזריים. הם הובילו אותי לחקירה במשרדים שלהם כדי לדעת מי נתן לי את הסחורה. הושיבו אותי על כיסא בן 3 רגליים כדי שאצטרך לשמור על שיווי משקל או שאפול ואפצע. במשך 4.5 שעות החוקרים המטירו עלי שאלות ואני שתקתי. לא הוצאתי מילה מהפה. ידעתי שחייה של אמא תלויים בשתיקתי.

“בעוד החקירה נמשכת הגיע למשרדים שם יהודי שהיה בעל קשרים עם השלטונות. הוא הבחין בי, הבין מיד שנתפסתי, והתחיל לחשוב איך לשחרר אותי. הוא ניגש לחוקרים ושאל אותם עלי. הם ענו לו בתסכול ששעות ארוכות הם מנסים לשאול מי אני ומה מעשי ואני לא אומר מילה. הוא השוטה של העיירה אמר היהודי לחוקרים. אלה שמעו זאת וזרקו אותי מיד מהמקום בצירוף בעיטה כואבת. למדתי לקח לחיים, אמר הגרג”מ גרליק להרב גולדברג, לא לדבר הרבה. כאשר אני לא חייב לדבר עדיפה לי השתיקה”.

לאחר יציאתו מרוסיה הגיע הגרג”מ גרליק לארץ ישראל, למד בישיבות תומכי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.

לקראת שבת מברכים חודש תמוז תשט”ו הגיע לחצרו של כ”ק האדמו”ר מליובאוויטש זצ”ל. שם שקד על התורה ולימודיו במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל סמיכה לרבנות מאת הגאון הרב ישראל יצחק פיקרסקי זצ”ל.

בד’ בתמוז תשי”ח התחתן עם רעייתו בת הרב שלום פויזנר ב-770, וזכה שכ”ק האדמו”ר מליובאוויטש יסדר את הקידושין. קירבה מיוחדת הייתה לו למשפחת בית האדמו”ר, ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה יחידויות בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.

ביום ראשון, י”א בכסלו תשי”ט יצא בשליחות הרבי לעיר מילאנו שבאיטליה. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא י’ כסלו, באחת השיחות בהתוועדות דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות. בין הדברים אמר הרבי: “צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק”.

ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד ‘צאתכם לשלום’ בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי.

בהתוועדות חג הגאולה י”ט כסלו, כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר ‘לחיים’ עבורו.

כמה חודשים לאחר שיצא לשליחות דיבר עליו הרבי בהתוועדות באומרו: “ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן”. כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמה ל”שליח שמחולל מהפכות”.

כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ולמעלה מ-50 שנה ניהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.

במשך השנים עשה שליחויות חשאיות רבות למען כ”ק האדמו”ר מליובאוויטש.

זה המקום לציין כי הגרג”מ כמעט ולא הוציא מילה מפיו בפני הרבי. באחת הייחודיות שאל אותו כ”ק האדמו”ר האם הזמין אוכל כשר לטיסה. הוא השיב שאין לו צורך בכך. הרבי בתגובה אמר שגם אם איו לו צורך בכך חשוב שחברות התעופה יידעו שיש מי שזקוק לאוכל כשר ולכן שיזמין ויתעסק קצת עם האוכל כדי שייראה שאכלו ממנו. מאז הקפיד בכל טיסה להזמין אוכל כשר אם כי מעולם לא אכל ממנו בגלל הקפדותיו על כשרות המזון. הדבר נודע במקרה כאשר מנכ”ל “המרכז” הרב אריה גולדברג טס איתו ביחד ושאל אותו לגבי הזמנת אוכל כשר לטיסה. הגרג”מ השיב כי אינו אוכל בטיסות אך הוא מזמין אוכל כשר למהדרין כי זאת ההוראה שקיבל.

הקפדתו על כשרות המזון היתה מן המפורסמות. איש עסקים חרדי שהזדמן למילאנו ביקש לסעוד במסעדה שהיתה תחת הכשרות שלו. הגרג”מ גרליק אמר לו שיבוא לאכול אצלו בבית. כעבור כמה שנים הזדמן איש העסקים שוב למילאנו. הגרג”מ גרליק אמר לו שישמח לארח אותו בבית אך הוא יכול גם לאכול במסעדה שעברה מהפך והכול בה כשר למהדרין.

“הנהגה ייחודית נוספת שלו”, מציין הרב גולדברג, “הוא לא הרשה לאיש לקחת לו את הטלית והתפילין. הוא הסכים לתת כל דבר. הטלית והתפילין נשארו תמיד לצידו.

“על אף השנים הרבות בהם שימש כשליח מעולם לא ראה עצמו ‘מוחזק’ במקום. בכל מוצאי שבת הביע חשש שמא הקהילה תפטר אותו. אולי זאת הסיבה שבכל פעם שעלה לתורה נהג להזכיר את שמם של כל המתפללים בבית הכנסת ולברך אותם איש איש בשמו, על אף הזמן הרב שהדבר דרש. הוא כיבד כל אחד מאנשי הקהילה.

“בהזדמנות אחרת אמר לי שניתן להגיד ‘לחיים’ גם על מים”.

בשנות הל’ יצאו יהודים רבים מברית המועצות ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הגרג”מ גרליק, יחד עם עוד חסידי חב”ד, פעל רבות להפצת יהדות במקום, ובנו שם בית כנסת, מקווה, מסעדה כשרה ועוד. האדמו”ר מליובאוויטש התייחס לפעילותו זו בשיחה.

קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה”שרידי אש” הרב יחיאל יעקב וויינברג, הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פונוביז’, הגאון הרב שמחה עלברג יו”ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו איתו בקשר מתמיד.

כאמור, ייסד את “מרכז רבני אירופה” ועמד מאחורי הפעילות העניפה. מנכ”ל המרכז הרב אריה גולדברג אמר עם היוודע הבשורה המרה כי “שר גדול ודמות מופת הסתלקה מאיתנו”.