עם פטירתו נוטלה עטרת תפארת של רב רבנן, תלמיד חכם עצום, פוסק הלכות ודיין מובהק, כרב מדורות קמאי, איש מעלה אשר לבו פתוח היה כאולם לצרכי הכלל והפרט, ואשר העמיד עצמו במסירות נפש ובהתמסרות מופלאה, וללא לאות וללא הפסקה השיב לשואליו דבר, ונשא עמם בדאגתם ובמצוקותיהם. בן שבעים וחמש שנים היה. הלווייתו התקיימה הבוקר בירושלים והוא נטמן בהר הזיתים.

הגה"צ רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל נולד בכ"ז באלול תרצ"ד, באנטוורפן שבבלגיה, לאביו הרב הצדיק רבי שלמה זצ"ל, מנקיי הדעת בירושלים ומגדולי עובדי ה' בקהילת "שומרי אמונים" "ותולדות אהרן" בעיר הקודש. רבי שלמה היה נכדו וחתנו של רבה של פישטיאן, הגה"צ רבי יששכר שלמה טייכטאל זצ"ל, בעל "משנת שכיר", וצאצא של בעל "הרי בשמים", הגה"צ רבי עקיבא גינז זצ"ל הראשון, זקנו של פאר ישראל והדרו רבי עקיבא איגר זי"ע.

האב, רבי שלמה הקים ביתו, בית מופלא ויוקד לד' ולתורתו, בעיר הוללאס שבהונגריה ואחרי החתונה עקר לאנטוורפן, שם נולדו כמה מילדיו. עם פרוץ המלחמה, הצליחו להמלט ברכבת האחרונה לצרפת, בעוד צופרי האזעקה מנסרים בחלל האויר. לאחר שמונה ימי נסיעה רצופים, הגיעו לעיר ליאון בקצה השני של צרפת. שם היו כל המלחמה.

בגלל היותם אזרחי בלגיה, עמדו בביקורת הממשלה הכבושה בצרפת, אבל לא פגעו בהם לרעה. כאן התגלתה מסירות הנפש, זו אשר הייתה טבועה בבני המשפחה מאז ועד הנה, כאשר הם ניצלו את מעמדם והחביאו בביתם מעינם הבוחנת של הבולשת, מפליטי פולין, בהם רבי אברהם שפירא, אחיו של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע, שניצל בזכותם.

אחרי המלחמה קיבלו סרטיפיקאטים ועלו לארץ ישראל בקיץ תש"ה. רבי שלמה הגיע לחיפה ובראותם כי הוא יהודי חרדי, שלחו אותו לקיבוץ חפץ חיים עם כל המשפחה. נפשו הכוספת לרוחניות ולהתעלות לא הסכינה לזאת והוא חיפש מקום חסידי מובהק ונסע לתל אביב, כי אמרו לו ששם הריכוז החסידי מתגורר. שם פגש בשוק בחור עם פיאות שמוכר ספרי "שומר אמונים", והלה המליץ לו לנסוע לירושלים אל חצר קדשו של כ"ק אדמו"ר רבי אהרן ראטה זי"ע, בעל "שומר אמונים".

לאחר שזכה להכיר את הרבי, נאחז באשו הגדולה ודבק בו בכל להט, בכל נפש ובכל לב, והיגר עם משפחתו לירושלים. הרבי זי"ע שראה תפילתו הנלהבת, אמר עליו שיש לו ניצוץ של הצדיק מסטרליסק זי"ע. האב החסיד הנלהב היה לאחד מגדולי המקורבים אצל האדמו"ר בעל "שומר אמונים". ובעקבות האב הלך בנו הגדול, ובעודו ילד צעיר, התקרב רבי מאיר לצדיק הנערץ, דבק במשנתו ולא הרפה מאחוז בשולי אדרתו לקנות ממנו קנייני חיים ואורחות נצח בהם ילך האדם וחי בהם. הוא זכר מילדותו הרבה דברים מעבודת הקודש של הרבי, שחיבבו והעריכו וקירבו מאוד. הימים ההם הטביעו רושמם על הילד לכל ימי חייו, ובאורם ומכוחם גדל והתעלה לאילן רב­פארות, אשר זכה וזיכה את הרבים בהעמידו גדרי דת על תילה, בביצורו יסודות הלכה, והיווה כמגדלור של יראת שמים צרופה.

(בספרו ההלכתי "קנה בשם", חלק ראשון, מברר רבי מאיר לימים, בתשובה הלכתית, ענין ששאלו הרבי בהלכות ברכות, איך פוטרת ברכת בורא פרי הגפן את כל משקין, כאשר היה ילד לפני הבר מצוה.)

אחרי הסתלקותו של בעל "שומר אמונים" זי"ע, דבק בכל נימי נפש ולב בחתנו כ"ק אדמו"ר מ"תולדות אהרן" זי"ע, בעל "דברי אמונה". כבחור צעיר היה נאמן ביתו וזכה לקיים "גדול שימושה יותר מלימודה". ו"לימודה" של רבי מאיר זצ"ל היה בכל להט, בכל החושים ועם כל המעיינים. כשרונותיו הברוכים חברו אל התמדה מופלאה, אשר אליה מסר את כל­כולו ובאהבתו את לימוד התורה ראה את כל חייו, ומכך שאב חיותו. מלימוד התורה העמיד את יראתו וחסידותו.

הרבי זצ"ל היה אומר בכינוסים לתלמידים, כי הצעירים והילדים צריכים ללמוד מרבי מאיר, שכן הוא ניצל כל רגע ללימוד התורה. בשעה שהיה שופת ומעמיד קומקום של מים להכין משקה חם לרבי, היה עומד עם גמרא בידו ומתמיד ושוקד בה.

הרבי ציין עוד, כי יש ללמוד מרבי מאיר, שזכה לכל מה שזכה, בזכות ההתמדה העצומה שלו ללא שיור ואהבת התורה. הוא ניצל כל רגע וכל דקה להתמדה בלימוד התורה, התייגע ולא ויתר לעצמו. עוד העיד בו הרבי זצ"ל כי הוא היה מתמיד בצורה שקשה להבינה, והקב"ה עזרו, שמה שהוא למד, הגיע בו לאמיתה של תורה. בהערצתו אותו, הרי שבעודו צעיר לימים, ולמרות שהוא חסיד ונכנע לפניו, הרי שמתי שהיה עובר – היה הרבי קם לפניו מלוא קומתו.

את משנת תלמודו קנה בישיבה ותלמוד תורה "תולדות אהרן". היה תלמיד הגאון החסיד רבי אברהם הערש כהן זצ"ל, שאמר כי השכיל להכניס ברבי מאיר את העבודה והיגיעה של תורת חב"ד. רבי מאיר עצמו ראה בו כרבו המובהק ואמר כי תורתו משלו היא.

אחרי כן למד בכולל "תרביצא" אצל הגה"ק רבי יהודה הורביץ זי"ע מדז'יקוב. כן קנה משנת תלמודו בצילו ובמחיצתו של כ"ק האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקיא זי"ע, גאב"ד העדה החרדית, ורבי מאיר החזיק עצמו תלמיד מובהק של דושינסקי. הרבה מתורתו קנה בישיבת "שומרי החומות" אצל הגאון רבי יששכר דב גולדשטיין זצ"ל בעל "ליקוטי הערות" על חתם סופר.

בהגיעו לפרקו הקים ביתו עם הרבנית תחי' בת הרב החסיד רבי שמעון דב קרישבסקי ז"ל, שהיה מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר ואלאך שנים רבות. הרבנית תליט"א עמדה לימינו במסירות עילאית כל השנים, בכל ענייניו הנשגבים, ועשתה כל אשר ניתן כדי שיוכל בעלה הגדול לשקוד על משנת תלמודו ולעסוק בהרבצת התורה ובהוראת ההלכה ובכל מעשי הצדקה, החסד ובנין הדת אשר עשה.

היה ביתם בית גדול שדלתו סבבה על צירה ביום ובלילה בהוראה לרבים, במשך עשרות בשנים. בביתו היו הרבה חסד לכלל ולפרט, והוא נתן נפשו יחד עם הרבנית בענין זה.

אחרי הנישואין קנה תורתו בישיבת מיר, שם התחיל דרכו בהוראה בלימוד עם גדולי ירושלים. התחיל בהוראה אצל הגאון רבי חנוך פדווא זצ"ל, שהיה אז בירושלים ושימש בהוראה אצל הגאון רבי משה אריה פריינד זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית. השלים עצמו בהוראה ובגיל כ"ב נבחן והוסמך להוראה אצל גדולי רבני ירושלים, בהם הגאונים הנודעים זכר צדיקים לברכה: הרב גולדשטיין, הראב"ד הגאון רבי פינחס עפשטיין, שאמר שהוא מקווה ומצפה להכניסו לתוך בד"צ העדה החרדית, הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן שהפקידו על המקוואות בירושלים, תפקיד בו החזיק עד יומו האחרון ממש, והיה בו מומחה בכל העולם, הגאון רבי דוד יונגרייז ולהבדלחט"א מרן פוסק הדור הגאון בעל "שבט הלוי", רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א.

כ"ק האדמו"ר מ"תולדות אהרן" זי"ע מסר בידו את ניהול כל ענייני ההלכה של קהילתו. גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בעל ה"מנחת יצחק", אמר עליו כי מה שפוסק כאן למטה – מקובל בשמים. היה מקורב אל מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, ועמד עמו כל השנים בקשרי הלכה הדוקים.

כל השנים למד תורה מתוך הדחק, וזכורות השנים בהן התגורר בדירת חדר וחצי בבתי אונגרין בירושלים, בבית זה גדלו ילדיו הקטנים, והוא היה ער כל הלילה ומטפס מעל מיטות ילדיו, מוריד ספר מתקרת הגג ולומד בו. בבית הזה היה גם די מקום ללמוד בו תורה והוראה מדי לילה עם תלמידים. הרב זצ"ל מאס בהבלי העולם ובמעט כסף שהיה בידו הלך וקנה ספרים.

בשנים ההן טרם הונהג שיהיה רב לכל שכונה, אך הוא התמנה כבר בגיל 30 לרב שכונת בתי אונגרין. מאז ועד יומו האחרון היה מקבל כל יום שואליו בדבר ה' זו הלכה. לא היו אצלו שעות ולא יום ולא לילה. הוא הטביע חותמו במגמה שמורה הוראה הפך להיות משרת הציבור 24 שעות ביממה, באישון לילה ובאשמורת הבוקר.

כבר בצעירותו זכה להתקרב אל גדולי ישראל מכל החוגים וזכה להערכתם. משנת תשכ"א, הקים את השחיטה של העדה"ח בהיותו הרב והפוסק העליון של ענייני השחיטה והרב הפוסק על כשרות והידור מקוואות הטהרה. כן היה מומחה גדול בדיני תורה. השקיע לב ונפש בהשכנת שלום בבתי ישראל. הרבה אנשים מרי לב הגיעו לביתו והוא האזין להם וסייע.

הרב זצ"ל נתן נפשו להקים מערכת שיעורים בהלכה בימי השובבים ובערב פסח. היה הראשון שרץ משכונה לשכונה, והגיד שיעורים קבועים. היו לו שיעורים בכל מקום: בבית וגן, ברמות, בבני ברק, בביתר עלית, אלעד. עד יום ששי האחרון עוד אמר שיעורים בקהילת באבוב ושיעור חושן משפט בכולל "תרביצא". כן כיהן כראש כולל טהרת יום טוב שהקים הרב מהעמלעץ בעל טהרת יום טוב מארה"ב.

בשנת תשל"ד יצא לאור חלק ראשון של ספרו "קנה בשם" שהכה הדים בעולם התורה וההלכה, וריכז תשובות שהשיב לכל החוגים שהריצו אליו שאלות מכל קצווי עולם, בהכירם עומק המחשבה שלו לברר לאמיתה של תורה. מאלפי תשובות שכתב, בחר רק את המעמיקות ביותר והדפיס. אלה היו 3 כרכי שו"ת "קנה בשם", ואחרי כן 4 כרכי שיעוריו ב"יורה דעה", ספרו "קנה בושם" הלכות פסח וכן מוכן לדפוס ספרו בענין שמות אנשים ונשים בגיטין, כמו כן הודפס ספרו בהלכות הבית היהודי ובכתובים כמה כרכים מפסקי שו"ת קצרות שהשיב.

בשנת תשמ"ט התמנה לחבר בד"צ העדה החרדית, יחד עם עמיתו ורעהו הגאון הצדיק רבי משה הלברשטאם זצ"ל, עמו עשה כברת דרך ארוכה בהלכה. אחרי כן התמנה לרבה של קהילת "תולדות אברהם יצחק".

נודע כמוהל מומחה והכניס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה אלפי ילדי ישראל. גם ביום ראשון האחרון, עוד שימש כמוהל וסנדק בברית מילה. הוא רשם כל ילד בספר "תולדות אדם". הוא היה בר סמכא הלכתי מיוחד בנושאי הלכה ורפואה וזה היה גם הנושא האחרון בו עסק אמש, טרם נסתלק בפתאומיות.

בהוראת ה"מנחת יצחק" התמנה לרב חברה קדישא הכללית והפרושים. כן שימש בהרבה תפקידים בירושלים בענייני צדקה וחסד ובראשות ההלכתית של ארגוני רפואה, כוללים וישיבות, שהוא היה נשיא ותומך, ויד ימינם ומורה דרכם בהלכה. כן פעל בנושא השמיטה והרחבת גבולותיה.

הניח דורות של מרביצי תורה מובהקים, בנין וחתנין רבנן. בנו הגדול רבי שמואל, רב תפארת הנחל בית שמש; רבי משה, מו"צ העדה החרדית בירושלים ורב היכל הוראה; רבי נתנאל, מו"צ בירושלים; רבי יששכר, ראש הבודקים בשחיטת העדה החרדית; רבי חיים אלעזר, יד ימינו במצות ברית מילה; רבי יהודה טרייטל; רבי שמעון דב; רבי יצחק; חתניו, רבי חיים מאיר קאהן, בן כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק ורב חסידי תולדות אברהם יצחק בביתר עלית; רבי שמואל אהרן סטריק, ר"מ בישיבת תולדות אהרן; רבי יוסף סמט, ראש כולל ב"עוז והדר"; רבי משה בלום; רבי משה שנייבלג, בן גאב"ד לעדז; רבי דוד צבי הלברשטאם, בנו של האדמו"ר מסטרופקוב וראש ישיבה בישיבה לצעירים תולדות אברהם יצחק, נכדים ונינים.

אמש ישב שעה וחצי עם משלחת של רבנים שהגיעו במיוחד מארה"ב בענייני הלכתי חשוב בשולחן ערוך אבן העזר. הוא גילה דעתו בנושא. בין הנוכחים היו בנו המו"צ רבי משה ברנדסדורפר, רבי יעקב ולדנברג רב שכונת עזרת תורה והרב חיים הלר מראשי הארגון, ועוד רבנים. במעמד זה, ביקש להגיש כיבוד, ברך "שהכל" ושתה עמם "לחיים". חמש דקות לאחר סיום הדיון, התמוטט לפתע, כנראה מדום לב. נעשו מאמצי החייאה מרובים, כאשר בה­בעת פושטת השמועה ורבים נעמדו בתפילה ובתחנונים לבורא עולם שיקיים בנו חכמי ישראל ויחיש רפואתו לגאון וצדיק, אך למגינת לב, השיב נשמתו לבוראה, סמוך לשעה אחת עשרה בלילה.

במעמד יציאת הנשמה, בביתו בבתי אונגרין, היו סביבו יבדלחט"א הגאון רבי יצחק טוביה וייס שליט"א, גאב"ד העדה החרדית, בניו, ותלמידים רבים שקיבלו עליהם עול מלכות שמים באמירת "שמע ישראל" וכן מאות שהיו ברחוב והצטרפו בכאב לב לזעקת התפילה.

הלוייתו יצאה הבוקר בשעה 10:30 מבית המדרש הגדול דחסידי 'תולדות אברהם יצחק' בשכונת מאה שערים, שם נערכה ה"טהרה" במקוה שהוא עצמו בנה, ושם נשא עליו משא הספד כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א. משם המשיכה הלוויה לככר זופניק, ושם ספדוהו גאב"ד וראב"ד וחברי הבד"צ של העדה החרדית. המסע המשיך להר הזיתים לחלקה שרכש בחייו לפני 30 שנה, חלקת הרה"ק בעל "שומר אמונים", ליד אביו ורבותיו זי"ע.