בשבוע שלפני חג הפסח ידיו של הרב שלמה ביסטריצקי, רבה של המבורג שבגרמניה, עמוסות בעבודה. הוא עונה לשאלות הרבות של יהודים בקהילה לקראת החג, נערך לקיים את ליל הסדר הציבורי המרכזי, ובין לבין גם מסייע לבני ביתו לקראת החג.
הקהילה היהודית בהמבורג נחשבת לבעלת מנהגים עתיקים. אך הרב ביסטריצקי אומר שבעבר היתה הקפדה רבה עליהם. היום – לא. “יש מנהגים אחדים של הייקים שהם שורשיים בהמבורג ומקיימים אותם יוצאי משפחות שהיו גרים כאן לפני המלחמה. הם בודדים. יש כאן בית כנסת שהוא בנוסח אשכנז אך המסורת כפי שניתן היה לראות בעבר – כבר לא קיימת.

“באופן אישי אני מלקט מידע אודות המנהגים הוותיקים שהיו בהמבורג. זה מאוד מעניין לראות. כאמור זה לא דבר שקיים היום”.

עד כמה דומיננטית ההשפעה של הקהילה האשכנזית שהיתה בעבר בהמבורג?
“היהודים הראשונים שהיו בהמבורג לפני 400 שנה הם ספרדים. לכן המנהגים הספרדים תופסים מקום חשוב במנהגי הקהילה כיום. במסגרת ההכנות לקראת פסח, התקיים בשבוע שעבר יום עיון על ההגדה של פסח עם אברכי הכולל שבהמבורג באוניברסיטת המבורג. הרב שלום דובער לוין היה אורח כבוד והוא דיבר על סימני הקערה גם מבחינה התכנית והן מבחינה הסטורית. אני עצמי דיברתי על הנוסחאות השונות בהגדה, השינויים לפי מנהגי עדות שונות ועוד”.

הנכרים בהמבורג מתעניינים במנהגי היהודים?
“יש כאן מחלקה באוניברסיטה על הרמב”ם. המנהל במקום דיבר בכנס מנקודת הראות שלו על פסח והחירות היהודית. אחד הדברים המענינים ביום העיון היה ביקור בספריה של המבורג בה יש מאות כתבי יד עבריים כולל הגדות בנות 700 שנה.
“במסגרת הסיור גיליתי שהגדת אמסטרדם המפורסמת, היא הגדה שנכתבה בהמבורג בכתב אמסטרדם. כשמגיעים בה לברכת המזון יש בה הן לפי נוסח אשכנז והן לפי נוסח ספרד. לכאורה זה אמור היה להיות רק לפי מנהג אשכנז. זה עוד הוכחה לחיים הספרדיים שהיו כאן בהמבורג”.

יש חיים יהודיים תוססים בהמבורג?
“יש בהמבורג בית ספר יהודי לצד מרכז קהילה יהודי. הם מכינים את כל מה שצריך עבור החיים היהודיים לאורך ימות השנה בכלל ולקראת פסח בפרט. הם גם אחראים על ארגון הסדר הציבורי שאערוך, רישום האנשים ועוד. בעוד אנו משוחחים הם מסיימים את הנקיון בבניין שבו יתקיים הסדר. בית חב”ד ארגן כאן חלוקת 200 ערכות קמחא דפסחא ליהודים מבוגרים שנזקקים לסיוע. גרמניה היא מדינה סוציאלית ועם זאת יש מי שזקוקים לעזרה”.

כמה אנשים צפויים להשתתף בסדר הציבורי?
“יש לנו סדר ציבורי גדול. בשנה שעברה השתתפו 300 איש. השנה הרישום עדיין בעיצומו. להערכתי מספר המשתתפים יהיה דומה לשנה שעברה”.

אתה עורך בתחילה סדר ציבורי ואחרי זה סדר פרטי?
“בתחילת שהותי בגרמניה אכן כך עשיתי. הבעיה היתה שהגעתי הביתה עייף ויגע אחרי הסדר הציבורי. הנסיון לימד אותי לערוך את ליל הסדר הראשון עם הציבור. בעבר ישבתי על במה כיום אני מסב עם משפחתי ומשם מנהל את הסדר. כך עד ‘שולחן עורך’. את זמן הסעודה אני מנצל להסתובב בין הקהל, לעשות ‘לחיים’ ולפעול. זה זמן בו הלב פתוח. יש יריבויות שבאו לסיומן בזמן הזה. יש צעירים שחשבו להינשא לנכרים ובזמן הזה ליבם היה פתוח לשמוע מדוע חשוב להתחתן דווקא עם יהודים. הרבה פעולות עשיתי ב”ה בזמן הזה.

“ליל הסדר ביום טוב השני מיועד למשפחה האישית .אנחנו מסבים בבית סביב השולחן והילדים יודעים שזה הזמן שלהם בלבד”.