רוח צעירה בסלובקיה
“תתקשר עוד שעה”, מבקש הרב דוד אדרי, שליח חב”ד, בברטיסלאבה שבסלובקיה ובברנו שבצ’כיה כשברקע נשמעים קולות בעברית ובשפה זרה.
בשיחה כעבור שעה הוא ביקש “עוד שעתיים”.
בשיחה השלישית הוא נשמע בתוך ההמולה אבל הסכים לשוחח.
אתה בישראל? אני מברר.
“הלוואי”, הוא אומר, “אבל לא. אני בברנו שבצ’כיה”.
אני מתנצל ומסביר שהיה לי נדמה ששמעתי מבעד לקו הטלפון קולות בעברית, וזאת כמובן טעות.
“לא, זאת לא טעות”, הוא מתקן. “במסגרת השליחות שלי ושל אשתי, אנחנו פועלים בקרב ישראלים וסטודנטים בברטיסלאבה שבסלובקיה ובברנו שבצ’כיה. כרגע אנחנו באמצע הפעילות”, הוא אומר.
ואז הוא מבקש להמתין רגע. “אהלן דור”, הוא אומר ומקבל בשמחה את האלמוני, “אני בשיחה עם ישראל”, הוא מתנצל ומיד חוזר להמשיך בשיחה במהלכה אלמד שהוא פועל באופן יום-יומי עם מאות יהודים מרביתם צעירים מקומיים וסטודנטים מישראל. זאת, במקביל לפעילות רב הקהילה והשליח הראשי הרב ברוך מאיירס.
“אנחנו בשליחות בברטיסלבה כבר 5 שנים”, הוא מספר. “בברנו התחלנו את הפעילות לפני 4 שנים. המטרה שלנו בשליחות היתה לעבוד עם אנשי הקהילה היהודיים שחיים בסלובקיה, (על פי הדיווחים הרשמיים בסלובקיה חיים כיום כ-3,000 יהודים). ועם הישראלים בברנו, אנחנו פעילים בעיקר בקרב הסטודנטים שלומדים רפואה ווטרינריה בברנו”.
משימה לא קלה לזוג צעיר מישראל? אני אומר בהשתתפות.
“משימה לא קלה”, הוא מסכים, “אבל לא מסובכת. אשתי ילידת המקום ומדברת את השפה המקומית. שלושה חודשים לאחר הנישואין כשהתחלנו לחשוב על שליחות, החלטנו לבוא לכאן. ידענו ש”חבלי הקליטה” יהיו קלים יותר. הרגשנו את ידו של המשלח בכל פרט מהשליחות.
“כיום יש לנו סדרה של שיעורים שאנחנו מוסרים במשך השבוע, שכוללת ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. אני עם הגברים ואשתי עם הנשים. השיעורים הם ביהדות, חסידות, פרשת השבוע, עין יעקב ועוד שורה ארוכה של נושאים יהודיים. ויש גם שעות של מפגשים ושיחות אישיות עם אנשי הקהילה. ברוך השם אין רגע דל”.
נשמע כמו פעילות מסביב לשעון?
“יש קבוצות שונות של אוכלוסיה, שמעוניינות בשיעורים במועדים שונים. אנחנו משתדלים להיענות למרבית הבקשות או לשלב אותם בפעילות נוספת. למשל כל שבת אנחנו מארחים בביתנו קבוצות של יהודים. לארוחת השבת אנחנו מוסיפים מסרים יהודיים”.
איך מתחלקת הפעילות בין ברטיסלבה וברנו?
“זה פשוט. עיקר הפעילות שלנו היא בברטיסלבה. בברנו אנחנו פעילים בעיקר בשבתות, כאשר הרצון שלנו הוא להגיע למספר גדול ביותר של יהודים.כאשר יש צורך אנחנו מגיעים גם באמצע השבוע לברנו ועושים בה פעילות נקודתית. מדובר אמנם בשתי מדינות אך הגבול הוא קרוב. המרחק בין ברטיסלבה לברנו עומד על שעה וחצי נסיעה”.
הפעילות בין שתי מדינות הביאה את הרב אדרי לכנס שקיים ‘מרכז רבני אירופה’ בנושא טהרת הבית היהודי. “הנושא”, הוא מספר, “עלה פעם אחר פעם. מדובר בהלכות מורכבות עם פרטים רבים, שהיינו נוסעים לוינה לשאול. באחד הכינוסים ש’מרכז רבני אירופה’ ארגן ועסק בנושא הגעתי עם שורה ארוכה של שאלות שהצטברו אצלנו. קבלתי מענה לכל השאלות וגם למדתי. במקביל אחד הרבנים נתן לי טלפון אישי שלו וכך אני יכול להתקשר בכל עת אם יש לי שאלה דחופה. רק מי שנמצא בשליחות במדינה זרה מבין את המשמעות של המחווה הזו”.
“חשוב לי להדגיש שיש עוד נושאים רבים שללא הסיוע של ‘מרכז רבני אירופה’ היינו מרגישים אבודים. בכנס שהיה בברלין קיבלתי תשובות לשאלות רבות שהיו לי בתחום בירורי יהדות. זה נושא שמעסיק אותנו. פונים אלינו אנשים ואומרים שהם יהודים ורוצים לעלות לתורה או להשתתף בתפילות בבית הכנסת. יש כאלה שמבקשים שאלמד את הבן שלהם לקרוא בתורה לפני בר המצווה. איך אני יכול לדעת אם הם אכן יהודים? בכנס בברלין קיבלנו ‘כלים’ מפי מומחים לדעת ולברר וגם להמנע מטעויות”.
“באופן כללי בכנסים מגיעים רבנים ממקומות שונים בעולם, עולים סוגיות שמעסיקות את כולנו, ואנחנו הצעירים נעזרים רבות בנסיונם של הרבנים הוותיקים שלא פעם מרחיבים את זווית הראיה שלנו ומוצאים פתרונות מקוריים לבעיות שונות. לא פעם בעיה שנראית לי ייחודית אצלי מתגלה כבעיה בה נתקלו רבנים אחרים ואף מצאו לה פתרון. השיחות בחדר האוכל ובמסדרונות הם ה’דלק’ לרבים מאיתנו הצעירים. הם נותנים לנו כלים להעשרת החיים היהודיים בכלל ובסלובקיה בפרט”.
היסטוריה מפוארת
למעלה מ-130 אלף חברי קהילה יהודית התרכזו לפני השואה סביב 105 בתי כנסת בשטחי סלובקיה. בתקופת הכיבוש הנאצי וגם תחת השלטון הקומוניסטי רבים מהם נהרסו. בשנים האחרונות חברו להם אישים מקומיים במאמץ לשמר מבנים ששימשו בתי כנסת באמצעות שיתוף פעולה עם הרשויות ויזמים פרטיים. בתי הכנסת השונים הם שריד לקהילות מפוארות שנמחו מעל פני האדמה. בתי הקברות היהודיים בסלובקיה מלאים במצבות המעידות על משפחות שרובם לא זכו להמשיך את השושלת, כי הנאצים ימש”ו החליטו שכיהודים הם אינם ראויים לכך.
בתי כנסת היו בסלובקיה רק ביישובים גדולים ומרכזיים, בהם כיהן רב ואליהם הגיעו בשבת וחג תושבי הכפרים הסמוכים. לעומת זאת בית קברות היה כמעט בכל יישוב. כך ניתן למצוא כיום בסלובקיה קרוב ל- 700 בתי קברות יהודיים, שרוב מצבותיהם נותרו מיותמות ומוזנחות. יש גם לא מעט שרידים של מקוואות, בתי ספר ומבני ציבור יהודים וכן אנדרטאות לשואה.
ברטיסלבה, בירתה של סלובקיה, מרוחקת רק 50 ק”מ מוינה ושתיהן יושבות על גדות נהר הדנובה. טירתה של העיר חולשת על מבואותיה ועל הרובע העתיק שלה.
העדויות על קיומה של קהילה יהודית בעיר מרחיקות עד למאה ה-11. הרובע היהודי היה ממוקם בפאתי העיר הישנה וחלק ממנו נהרס בידי הסלובקים לצורכי בנייתו של הגשר חדש. ממערב לכביש המוליך לגשר ולמרגלות הטירה, ברחוב היהודים, הוקם מוזיאון התרבות היהודית האוצר תשמישי קדושה ומסמכים. גולת הכותרת של האתרים היהודיים בעיר הוא קברו של מרן בעל החת”ם סופר, הממוקם גם הוא בפאתי גבעת הטירה לשפת הדנובה.
החת”ם סופר נקבר בבית הקברות היהודי העתיק, שמרבית קבריו הועתקו ממנו בשנת 1943 בשל בניית מנהרה. במקום נותרו רק 22 קברים של אישים חשובים שהקיפו את קברו של החת”ם סופר, אך בניית הכביש המהיר כיסתה אותם בשכבות של עפר. רק בשנת 2002 נחשפו שוב הקברים, הוזזו מסילות החשמלית שעברה במנהרה ומבנה בטון מרשים נבנה להגן על הקברים.
תחנת הרכבת המקומית ליד המתחם נושאת את שמו של החת”ם סופר. מצבת קברו, ולצדה 22 מצבות נוספות, הן חלק מאתר תפילה תת-קרקעי מרשים שאליו מוליך נתיב צר שנחצב בתוך גושים מסותתים של שיש שחור. אופיו של האתר הוכתב בידי נסיבות הקמתה של מנהרה ב-1943 על מתחם בית העלמין היהודי הישן.
הרחוב המקביל לדנובה מוביל אל הכביש המהיר המוליך לברנו שבצ’כיה, לוינה, לבודפשט וכמובן גם לערים סלובקיות שכנות, שאירחו עד שנת 1940 קהילות יהודיות. 24 אתרים, חלקם הגדול בתי כנסת ויתרם בתי עלמין, כלולים ב”דרך המורשת היהודית”. רק בתי כנסת מעטים משמשים כיום כבית תפילה, אחרים מארחים מופעי תרבות ותערוכות וחלק נוסף מצוי בשלבי שיקום.
בית הכנסת העתיק מכולם, שהוקם ב-1803, מצוי בעיירה סטופבה לא הרחק מברטיסלבה. ייחודו הוא בארבעת העמודים הניצבים במרכזו. העמודים יוצרים תשע כיפות, כשתחת המרכזית שבהן ניצבה הבמה.
