כותל המזרח

שישית בגודלה, אך גדולה מאחרות בצפיפות ומספר דריה, מגבולה הצפוני שבאוקיינוס הקרח הצפוני ועד האוקיינוס האטלנטי שבמערבה, מהרי אורל והים הכספי שבמזרחה ועד לים התיכון והים השחור שבדרומה.
כמעט בכל מקום וצד ביבשת אירופה היו, ישנם ויהיו יהודים.
ארץ אחת ישנה, ובה במשך מאות בשנים ובאופן רשמי, לא דרכה כף רגלו של יהודי.
לא בגלל שליהודים לא היה מה לעשות בה, לא בגלל שאין בעברם משהו הקושר אותם עמה, ואפילו לא בגלל שלא היה בחפצם להגיע אליה.
היא, בהחלטה רשמית מלאת אכזריות ורוע, החליטה לגרשם ממנה ולשלול מהם את האפשרות לשוב אליה.
ספרד.

הארץ שלפני חמש מאות וחמש עשרה שנה גרשה את יהודיה הרבים וקטעה בכך את תקופת תור הזהב של יהודיה. הארץ שנהנתה במשך שנים רבות מאוד מחכמת אזרחיה היהודים שאף כיהנו בה במשרות רמות לטובתה שלה. הארץ שחיי הרוח פרחו בה ובמבט של שנים רבות לאחור היא נחשבת כאחת המדינות שהשפיעו יותר מכל על ההיסטוריה היהודית ברוח ובגשם, המדינה הנחשבת כערש לידתן וצמיחתן של קהילות רבות ברחבי העולם.

היא מאסה ביהודיה ובה יצא צו הגירוש הנורא שהציב בפני תושביה – בני העם היהודי ג€“ את הברירה להמיר את דתם ולהישאר בה – או לחיות כיהודים גאים ונאמנים לדתם, אך לעזוב אותה.
הניסיון היה קשה, אך רובם עמדו בו בגבורה.
הם נטשו את הארץ כפוית-הטובה, נטלו את מקל הנדודים היהודי הנצחי והעתיקו משכנם לארצות אחרות, למזרח ולמערב.
היו גם שנותרו שם, מאחור, עם זהות שאולה, בדויה ואנוסה. הם הסתירו את יהדותם והחביאוה והמשיכו לחיות בארץ אליה הורגלו.
חייהם התנהלו תחת זכוכית מגדלת ורבים מהם נתפסו.

אך כשהם נתפסו בידי האינקוויזיציה הנוראה, הם עונו והושפלו, הם הועמדו על יד חבל הגרדום והתבקשו רק להצהיר הצהרה אחת. אך הם, בגבורה יהודית עצומה שהותירה את רושמה על בני עמם כולם, ביכרו את המוות על פני ההתכחשות לצור קונם, העדיפו למות על קידוש ה’ בגבורת נפש עילאית ולא לבגוד בה’ וביהדותם.

חמש מאות וחמש עשרה שנה אחר כך…..
במרכז עיר הבירה של אותה ארץ עצמה באולם רחב ידיים ובנוכחות קהל רב ומכובד, נשמע שוב קול אותם יהודים ואותה יהדות.
באופן רשמי, כאורחי הממשל ובחופשיות מוחלטת, נערך הכנס הגדול.
הכנס שהיווה את הניגוד המוחלט מההיסטוריה שקדמה לו בשנים כה רבות. הכנס בו נידונו הדרכים לחיזוק היהדות, לחיזוק הקהילות ולאיחודם של כל צאצאי אותם מגורשים של אז, הכנס של מרכז רבני אירופה לחכמי הספרדים במדריד בירת ספרד.

בשידור חי

חשמל עמד באוויר עת בקע קולו של הראשון לציון הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף שליט”א מתוך מערכת ההגברה.
הס הושלך בקהל והכל ביקשו שלא להפסיד ולו גם מילה אחת מדבריו.
היה זה כאילו והרב שליט”א נמצא במדריד עצמה ממש, כאן באולם בו נערך הדינר המרכזי בהשתתפות כל הרבנים באי הכינוס לחכמי ורבני אירופה הספרדית ובהשתתפות ראשי הממשל שבאו לחלוק כבוד לאורחיהם החשובים.
“אני אברך ולי נאה לברך” פתח הגר”ע יוסף שליט”א בדבריו ואכן בירך, בשפע רב, כהרגלו בקודש,
את הארגון העומד מאחורי הכינוס הזה, את מארגניו, את כל הרבנים המשתתפים בכינוס ואת כל הנוכחים באותה עת באולם.

ההתרגשות אחזה בכולם. ניתן היה לחוש את מאמצו של הרב להעניק לבאי הכנס שהתכנסו מכל החוגים והעדות את התחושה כאילו והוא עמם ממש, לכבדם על מאמציהם למען בני קהילתם ולהדריכם בהמשך הדרך, למען עתיד ילדי עם ישראל בכל מקום שהם. למען הדורות הבאים.
היה זה אירוע היסטורי של ממש. בעיני כל הנוכחים.
אולם בל נקדים את המאוחר.

משק כנפי ההיסטוריה נשמע היטב כבר יומיים קודם לכן, בבית הכנסת המרכזי של קהילת מדריד.

בכינוס תורני-הלכתי של ממש, הדהד ברמה קולה של היהדות הנצחית, זו שלפני חמש מאות שנה גורשה מכאן והיום שבה כאורחת כבוד הגאה להמשיך את מורשת המגורשים עשירי הרוח, להתהדר באותה מורשת עתיקה ונצחית ולשוב לכאן, בדווקא, כדי לדון בהמשך הנחלת אותה מורשת ממש לבני דורנו ולדורות הבאים. מורשת יהדות ספרד המפוארת שהעניקה לעולם את גדולי התורה, ענקי הרוח – בני דורות “תור הזהב” וצאצאיהם שנפוצו לארצות המזרח והמערב.

כינוס זה הינו בעל משמעות היסטורית רחבה יותר גם בהיותו נערך על ידי “מרכז רבני אירופה” אשר בכך הציב, לראשונה, סטנדרטים חדשים ביחסו של עולם התורה וההלכה האירופי ליהדות ספרד באירופה ובכלל.

ההקשר ההיסטורי ליווה את הכינוס בכל חלקיו: עצם מהותו של הכינוס שכאמור נערך בספרד בדווקא, וכמוהו גם שילובו של הסיור החותם, רב-המשמעות בטולדו העתיקה, ערש פעלם של גדולי ומאורי האומה.

בארץ המקור

ראשיתו של הכינוס בישיבה שנערכה במשרדי “מרכז רבני אירופה” לפני מספר חודשים. “עלינו להעלות על סדר יומה של יהדות אירופה את ענייניה של היהדות הספרדית באירופה” היתה ההחלטה שנפלה פה אחד.

באירופה חיים כיום מעל לאלף רבנים וראשי קהילות וכארבעים אחוז מהם נמנים על בני העדות הספרדיות.
היכן עורכים כינוס שכזה?
אין סמלית יותר מספרד, הארץ ממנה נפוצו יהודים לכל ארצות המזרח והמערב, המקום שעל שמו נקראים בני כל עדות המזרח – ספרדים.
התוכנית גובשה והלכה. ראשי המרכז שאך לפני כשנה זכו להכנס אל מעונו של הגר”ע יוסף שליט”א, ביקשו לקבל את תמיכתו גם לכינוס הזה.
לאחר ששמע כי בהם הוא המדובר, נענה לבקשתם ומכתבו האיר את פני המזרח.
במכתבו הגדיר הרב שליט”א את הכיוס ככינוס הצדיקים שיפה להם ולעולם והוסיף במילים רבות לשבח את הכינוס ואת עורכיו.
הוא ציין לשבח את הרה”ג יוסף צרפתי שליט”א רב ומו”ץ בקהילת מחזיקי הדת בבריסל שבבלגיה, שהיה מיוזמי הכינוס הזה ועמל רבות על קיומו והכנתו.
יוזמי הכינוס בקשו לקבל את ברכתם של עוד מגדולי עולם התורה וההלכה בארץ הקודש, כותב השורות זכה להיות השליח לכך.
בשליחותם של מרכז רבני אירופה נכנס כותב השורות אל מעוניהם של גדולי ומאורי הדור שליט”א וקיבל את ברכתם עלי כתב לקראת הכינוס.
וכי “בכנוס כזה מתבסס כסאו של מלך מלכי המלכים”. הגר”ע בירך את באי הכינוס ש”הקב”ה ינחה אתכם בעצה טובה מה לתקן ואיך לתקן ויערה עליכם רוח ממרום” ו”כשם שזכינו שחוזרים לספרד ג€“ עיר שגורשנו ממנה – כן יקבץ ה’ כל נידחנו”.

גם הגאון רבי משה צדקא שליט”א הגדיר, בכתב ידו, את הכינוס הזה ככינוס הצדיקים ודברי שבח רבים הופיעו גם במכתביהם של הראשל”צ הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א, ראש ישיבת כסא רחמים הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א , הגאון רבי שלמה בן שמעון שליט”א, הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט”א, המקובל הרה”צ בנייהו שמואלי שליט”א, הרה”ג עמרם אלחדד שליט”א אב”ד חיפה ועור גדולים וחשובים.

הרהורים מגבוה

יום שני פרשת וירא.

משדה התעופה של מדריד אנו יוצאים לכיוון בנין הקהילה היהודית בעיר. שם בבנייני הקהילה מצפה לנו תוכנית עשירה ומנוצלת היטב, של כינוס שכל כולו אחדות וקידוש ה’.
במהלך השבוע שעבר ביקר כאן הגרפ”ל פדווא שליט”א דיין ומו”ץ חסידי בעלזא בציריך ויו”ר אגף הכשרות במרכז רבני אירופה, שהוסיף הידורי כשרות והביע את שביעות רצונו מהתנהלות מטבחה המפואר של הקהילה היהודית במדריד.
גם אנשי הלוגיסטיקה של מרכז רבני אירופה, ובראשם הרב דוד רוז מנהל אגף הסמינרים, שוהים כאן מזה כמה ימים ומוודאים כי הכל, אבל ממש הכל יתנהל כמתוכנן.
זמן קצר קודם לכן, בשעת הנחיתה, התבוננתי מחלון המטוס בעיר המשתרעת תחתי למלוא העין.

כמעט ששה מליון אנשים מתגוררים בה ובסביבתה, ארבעים מליון מתגוררים בכל הארץ הזאת.
כמה מליונים היו חיים בארץ הזאת לולי הגירוש?
כיצד היו נראים פני העיר לולי הגירוש?
כיצד היו נראים פני כל העולם היהודי לולי היה רצון ה’ מתקיים בגירוש הנורא ההוא?

רחבת ידיים היא הארץ הזאת, ניתן לראות זאת היטב ממעוף הציפור. באותו מעוף רצות המחשבות על צײ·רוײ¼ת אופקי טבע האדם, שעקב פנאטיות ואמונה עיוורת באנשי כמורה נטולי לב, גירש, מכאן ממש, את אבותינו היהודים ואף הקיז את דמם באכזריות מקפיאת דם. אכזריות אותה ניתן היה לפגוש רק בכיכרות האוטו-דה-פה מול קהל עולז למראה יהודי הנופח נשמתו בייסורים ולאחר ייסורים קשים עוד יותר במרתפי האינקוויזיציה.

משדה התעופה אנו נוסעים עם נהג מקומי. אדיב מאוד הוא הנהג, ונראה שלא רק שטרות היורו הם שהביאוהו לכך.
האם הוא, לו חי בתקופת הגירוש, היה משתף פעולה עם הגירוש הזה? האם גם הוא היה גורר יהודים אל האוטו-דה-פה?
ואולי הוא עצמו מצאצאי האנוסים המעונים?
אני מתבונן בכל אותם עשרות בני אדם הניצבים בדומיה ונימוס בהמתנה לקרובי משפחה הנוחתים ויוצאים מהטרמינל, מדהים להבחין בשקט והניגוד השורר בין נקודת מפגש זו למקבילתה בישראל. יפיפיותו של יפת.

ישנו הנותר קפוא למראה קבוצת היהודים חבושי המגבעות ובעלי הציציות המתבדרות וישנם העוקבים בעניין רב. אך כולם בנימוס.
על זה – גם על האחר, מתעוררות השאלות: אבותיו של מי מהם נאלצו להסתתר במרתפים ולקיים מצוות בחשאי? אולי בדמו של מי מהם זורם דם יהודי אבוד שנטמע בין הגויים באבדן הקשה והמר יותר מכל ייסורי המגורשים שנטשו את הארץ הארורה הזאת?
המחשבות הללו מלוות אותי (מאוחר יותר שמעתי את שכמותן מפי כמה מחשובי הרבנים משתתפי הכינוס) כל העת, וכדמותן צפה בכל יציאה לרחוב הספרדי הקריר.

כצאצא ישיר למגורשי ספרד קשה היא המחשבה על שהתרחש כאן לפני שנים כה רבות, “כמה סבל עבר על אבותיי הישירים לפני צאתם מהארץ הזאת?” מנקרת המחשבה שוב ושוב. ואולם, מנגד, גאווה גדולה ממלאה את ליבי לשוב אל הארץ הזאת מתוך ההבנה (שיצאה מפיו של אחד מגדולי ישראל בעת שואת אירופה) כי מעדיף אני להיות מצאצאי המגורשים ג€“ מאשר מצאצאי המגרשים הארורים…

אז נדברו

צהרי יום ב’: את מושב הפתיחה פותח ר’ יוסף קורניק, מנהל אגף קשרי החוץ במרכז רבני אירופה, “בכבוד האכסניה” של הקהילה היהודית במדריד ובראשה הרה”ג משה בן דהן שליט”א.

הוא מזכיר את יום פטירתה של רחל אמנו ע”ה החל בערבו של יום ומציין כי אין מתאים מיום פטירת האם שנקברה בבית לחם בדווקא, עבור בניה המגורשים, לעריכת כינוס המאחד את בניה, מכל העדות, להתכנסות שכל כולה “חדש ימינו כקדם”, בארץ ממנה גורשו.

הוא מזמין את הרב מנחם מרגולין מזכ”ל הארגון, המזכיר את דברי חז”ל על כך ש”גדולה הכנסת האורחים מקבלת פני שכינה” – נושא הנלמד מהנהגת אברהם אבינו עם המלאכים.

“כאן אנו זוכים לשתי הבחינות ב’הכנסת האורחים’ של בני הקהילה היהודית בראשות הרב בן דהן ול’קבלת פני השכינה’ בכינוס הרבנים כאן כשציבור כה חשוב העוסקים בתורה זוכים להקבלת פני השכינה.

הרה”ג יוסף בנימין צרפתי שליט”א רב ומו”ץ בקהילת ‘מחזיקי הדת’ בבריסל מציין כי “אנו מתכנסים כאן היום, כאשר חמש מאות וחמש עשרה שנה לאחר הגירוש בטלה אותה מלכות ובטלה גזירתה, ואנחנו צאצאי המגורשים נשארנו להתאסף דווקא כאן כדי לחזק את הקהילה היהודית שבמדריד עצמה”.

הוא ציין את הדעה לפיה מרבית בני אשכנז הם מבני יהודה ומרבית הספרדים הם משבט בנימין ג€“ דבר המוסיף טעם רב לעובדת קיום הכינוס לחכמי הספרדים בתאריך פטירת רחל, אם בנימין.

הרב יצחק גולדשטיין, שליח חב”ד הפועל בספרד מזה כמה עשרות שנים סקר בקצרה את גודל המהפכה שנערכה במדריד בשנים אלו והפליג בשבחו של הרב בן דהן שמאז בואו למקום לפני כעשרים שנה קיבלה המהפכה הזאת תנופה גדולה יותר ומשמעותית יותר.

“עשרות משפחות החליטו בשנים אלו להיות שומרי תורה ומצוות ואפילו לעלות לארץ הקודש בשביל דור העתיד”.

מארח הכנס הרה”ג משה בן דהן שליט”א, רבה הראשי של מדריד, ציין בדבריו עד כמה חשובה עריכת כינוס שכזה בקהילתו.

“קהילתנו מונה כארבעת אלפי איש הנאבקים על כל בדל יהדות, זהו אירוע חשוב מאוד ומחזק מאוד עבורנו, לראות מספר כה רב של רבנים הבאים לכאן” אמר רב המקום ברגש רב.
הרב בן דהן סוקר בקצרה את תולדות הקהילה היהודית במדריד ומוסיף: “האתגר הגדול ביותר היום בספרד הוא בנושא החינוך!
משמעות רבה יש לכינוס שכזה בחינוך בנינו במתן הדוגמא הנכונה של חכמי התורה.
זהו רק חלק מהסיוע הרב לו אנו זוכים מידי מרכז רבני אירופה”

אחדות

כשבשלב מסויים, בעיצומו של הכינוס, שאל אותי ר’ יוסף קורניק כיצד אני מסכם את הכינוס עד כה, היתה בפי מילה אחת: אחדות.
בכינוס השתתפו רבנים מכל החוגים והעדות, ספרדים כמובן ולצידם ליטאים וחסידים.
במהלך הכינוס ניתנה רשות הדיבור לכולם בתחומים רבים הקשורים לנושא לשמו נערך הכינוס הזה.
כולם, אבל ממש כולם נהגו כבוד במנהגי העדות האחרות. זה היה שונה מאוד עבור בן ארץ ישראל, המגיע לכינוס שכל כולו עוסק במנהגי העדות, שכל כולו מזמין את חידוד ההבדלים.

אולם בימי הכינוס נוכחנו לפתע לראות כיצד יתכן ואפשרי הדבר הזה. כיצד ניתן לנהל כנס שלם בן שלושה ימים, בהשתתפותם של רבנים ממגוון רחב כל כך, ולצאת ממנו עם תחושה כה נפלאה של אחדות אמיתית.

אולי כדאי יהיה לערוך כינוס שכזה בארץ ישראל?

אשכנזי אצל ספרדים

אחד הרגעים היותר מרגשים בכינוס היה בעת עלותו של הרה”ג שלום איידלמן שליט”א הפועל כרב וכשליח חב”ד בקזבלנקה שבמרוקו, מזה קרוב לחמישים שנה.

תחת הכותרת המסקרנת “רב אשכנזי בארץ ספרדית” עלה הרב איידלמן לשאת את דבריו בהם תיאר כיצד שיתף עמו פעולה הגאון הגדול רבי שלום משאש זצ”ל לפני עלותו לכהן פאר ברבנות העיר ירושלים וגם לאחר מכן.

הרב איידלמן סיפר על האחדות השוררת במרוקו ועל הצורך באחדות שכזו בין כל חלקי עם ישראל בכל מקום.

בעיון רב

כותרתו של המושב השני – אותו ניהל הגאון הרב בנימין יעקאבס יו”ר ועד הרבנים בהולנד וחבר ‘מועצת רבני אירופה’ – היתה “עיונים בסוגיות קהילתיות”.
המושב נפתח בדבריו של הרב יעקאבס שעמד על כך שהכינוס יזכה מן הסתם לכותרות בעיתונים, אולם “הכותרות האמיתיות נעשות בעבודתם הקשה והיומיומית של אנשי המרכז הפועלים ללא לאות להגדלת כח הקדושה באירופה”.
הוא גם תיאר את המצב בארצו, כאשר לולי הגירוש לא היו שם חיים יהודיים כלל.

בתחילת הדרך היו שם רק ספרדים ומאוחר יותר הגיעו גם האשכנזים.
“אינני בא להשמיע לרבנים דברי חכמה, אולם חז”ל הלא כבר אמרו שאין חכם כבעל הניסיון”
במילים אלו פתח הרה”ג אהרן חסיד, רבה של ג’יברלטר את דבריו ששבו את לב כולם.

ואכן, כבעל ניסיו בקי ורגיל פרס הרב חסיד את משנתו הרחבה בפני משתתפי הכינוס, משנה הסדורה לו מאת רבו הגר”ש וולבה זצ”ל ממנו קנה חכמה בימי נעוריו וגם אחר כך.
במתק רב נאמרו גם דבריו של הרה”ג יצחק ניאזוף רבה הספרדי של וינה שבאוסטריה, אשר ייצג להלכה ומעשה את המעמד המרתק של “רב ספרדי בקהילה אשכנזית”.

במשאו התורני עמד הרב ניאזוף על גדרי האיסור של “לא תתגודדו” במקרים בהם ישנן קהילות שונות באותה העיר ולאחר מכן עבר לעסוק בנושא הנוסף של מעמדה ההלכתי של הקהילה הבוכרית תוך הבאת חידושים רבים הנוגעים לנושא זה ולא היו ידועים בציבור בעבר.

בהמשך נשמעו גם דבריו של רבה החדש והצעיר של העיר ברצלונה הרב רמי אביגדור שליט”א בנושא “הנהגת קהילה ספרדית המורכבת מעדות שונות”.
הרב אביגדור גולל אף הוא בהרחבה את דרכי התמודדותו עם אתגרי עירו.
חודשים ספורים הוא מכהן בעיר זו וכבר נשמעו מפיו רעיונות יעילים ומחכימים הקשורים לעירו ולדומות לה.

את המושב הזה חתם כותב השורות אשר ייצג, (בדברים שבעל פה – לשם שינוי), את המוסף התורני ‘עונג שבת’ של עיתון ‘יום ליום’ היוצא לאור בארה”ק, בכל הקשור לחינוך לחיי תורה אמיתיים, תוך ההתבוננות בגדולי התורה המפארים את כותל המזרח היהודי ובעמל התורה שלהם.

היה זה המשא האחרון ביומה הראשון של הוועידה.

תפילת מנחה וערבית, ארוחת הערב, והסתיים היום הראשון.

את דברי התורה בארוחת הערב השמיעו הרה”ג יוחנן גוראריה שליט”א רבה של העיר חולון (שתיאר את האידיליה השוררת בעירו בין כל העדות, בהיותם מקפידים לנהוג כבוד זה בזה), והרה”ג יהודה דרעי שליט”א רב העיר באר שבע שהיו נציגי הרבנות בארץ יחד עם הרה”ג אליעזר שמחה וייס שליט”א רבה של כפר הרא”ה.

שלוש פעמים כי טוב

לשלושה חלקים נחלק יומו המרכזי של הכנס: לפני הצהריים נשמעו משאיהם של גדולי הדיינים בסוגיות ייחודיות מתוך העניינים המגיעים אל בתי הדין בכל קהילות ישראל בכל רחבי העולם היהודי.

בחלקו השני של היום נשמעו שיעורים הלכתיים בסוגיות מרכזיות הנוגעות למנהגי קהילות הספרדים.

בחלקו השלישי של היום נערך דינר גדול ומרכזי בהשתתפותם של מארחי הכינוס, ראשי הקהילה היהודית ונציגי הממשל שבאו לחלוק כבוד לאורחיהם החשובים שהתקבצו למדריד מכל רחבי אירופה כדי לדון בהמשכיות מורשת יהדות ספרד.

לקראת תחילת יומה השני והמרכזי של הוועידה הספיקו כמה מהרבנים לשוב לבתיהם עקב התחייבויות קודמות, אך עוד יותר הספיקו להצטרף ולהגיע למדריד מכל קצוות אירופה.

לפני ארוחת הבוקר אני מספיק לשמוע מפי הרה”ג אברהם נהון שליט”א ראש הכולל במדריד, על פעילות הכולל הזוכה לקרב יהודים רבים לאביהם שבשמים. “זהו מקום שנפתח לפני שנים לא רבות, אך כבר הספיק לחולל הרבה מאוד”.

כותרתו של המושב הפותח את היום היא “סוגיות בדיינות, אבן העזר וחושן משפט”.

הגאון הרב יחיא טובול שליט”א, רבה של ליאון שבצרפת וחבר ‘מועצת רבני אירופה’ עוסק, במשא תורני מובהק, בנושאי הגיטין הנמסרים בין בני זוג ספרדיים בבתי דין אשכנזיים ולהיפך בנושאים השונים הכרוכים בכך.

הרה”ג יוסף טייב שליט”א דיין קהילת וונסען שבצרפת מנווט את המושב הזה הלאה אל משאו של הגאון הרב ירמיה מנחם כהן שליט”א אב”ד פאריז, חבר ‘מועצת רבני אירופה’ ויו”ר אגף גיטין ומעשה בית דין שפותח את דבריו בכמה סיפורים אישיים ממקור ראשון ובגוף ראשון מחוויותיו בביקור בספרד לפני שנים רבות, מתגליותיו בנושאים שונים הקשורים למוצאן של מספר משפחות חשובות ועוד פרשיות היסטוריות בעלות משמעות.

במשאו ההלכתי מתמקד הגר”י כהן שליט”א בדברים על דינה של היתר בעלת תשובה לבעלה ובעוד נושאים הלכתיים מובהקים הקשורים להבדל שבין דעת מרן הבית יוסף לשיטת הרמ”א.

את המושב הבא פותחים דברי הגאון הרב ישראל יעקב ליכטנשיין שליט”א אב”ד קהילת ‘בני ישראל’ בלונדון שבאנגליה, חבר ‘מועצת רבני אירופה’ ויו”ר אגף המקוואות.

הגרי”י ליכטנשטיין עוסק בנושא הייבום בקרב בני עדות הנוהגים על פי שיטת מרן הבית יוסף.

הגאון הרב יעקב דוד שמאהל שליט”א דיין קהילת ‘שומרי הדת’ באנטוורפן, חבר ‘מועצת רבני אירופה’ יו”ר אגף דיני ממונות ויו”ר הועדה הרוחנית מרחיב בדבריו בשאלה האם ספרדי יכול לטעון “קים לי” כהרמ”א ולהיפך, תוך שהוא מכניס את כל ציבור הרבנים לעומק הסוגיא המורכבת הזו בבהירות רבה.

את החלק הבא של המושב הזה המשיך הרה”ג אבשלום קאלזאן דיין קהילת הספרדים יוצאי גרוזיה באנטוורפן.
בהיקף מדהים ובהרבה שימת לב לפרטי ההלכה הרחיב הרב קאלזאן את כל הנושא של החלת חרם דרבינו גרשום על בני עדות המזרח – בכמה תחומים.

פולמוס נרחב עוררו דבריו וניכר היה שלולי קיצור הזמן היו מורחבים הדברים עוד יותר בפיו.

הרב שלמה קצין ראש “מדרש ספרדי” בירושלים נטל חסות רבה על הכינוס, בהיות הרב בן דהן תלמידו משכבר הימים וכמוהו עוד רבנים ספרדיים רבים בכל רחבי אירופה.
“יש לנו כמאה וחמישים תלמידים – רבנים בכל העולם” פתח הרב קצין את דבריו והמשיך לדבר על “מנהיגות יהודית” במשנתו – ממנה התפתח כה הרבה בכל העולם.

את המושב חתם בדבריו הגאון הרב לוי יצחק גרליק שליט”א ראש המכון האירופאי להוראה בדברי פתיחה למושב הבא שיעסוק בנושא הכשרות.

המשא המרכזי

זהו הרגע.

כל הנוכחים קמים על רגליהם בהיכנס שליחו האישי ובנו של הגר”ע יוסף שליט”א ג€“ הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א ראש ישיבת חזון עובדיה, אל מקום התכנסותם של רבני אירופה.

“מקום עריסתנו” מקדים הרה”ג אהרן בצוץ שליט”א, רב קהילת הספרדים בגולדרס גרין שבאנגליה “הוא בארץ הזאת. כאן חיו גדולי האומה שלנו, גדולי התורה”

בהמשך דבריו פירט הרב בצוץ את חשיבותה של ההתכנסות הזו לתפארת יהדות המזרח למען חינוך ילדינו בהליכה בעקבות המסורת הספרדית שלנו מתוך הבנה נכונה. להחזיר עטרה ליושנה שבני ספרד יהיו גאים במנהגיהם!”

רגע לפני משאו המרכזי והארוך של הגאון רבי יצחק יוסף, הוקרא מכתבו של אביו מרן הגר”ע יוסף שליט”א לכינוס, המכתב המדובר בו הוא מביע את הערכתו הרבה לכינוס ולעורכיו.

משא הגר”י שליט”א עסק כולו בהבדלים שבין הנהגות ומנהגי קהילות הספרדים לבין מנהגי האשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ”א.
בתוך דבריו נשמעו מפיו פנינים רבות של נקודות ההבדל הללו: “הספרדים מקילים בדרך כלל יותר מהאשכנזים, החיד”א הסביר זאת באומרו כי הספרדים שייכים יותר למידת החסד ואילו האשכנזים למידת הדין”
הגר”י שליט”א הרחיב בתיאור המצב העגום שהיה בעבר עד לרגע בו נטל אביו, מרן הגר”ע יוסף שליט”א את עניין אכילת בשר חלק בדווקא לידיו בהחדירו לכולם את חשיבות הנושא הזה, בו רבה הייתה העזובה באותם ימים.
בהמשך דבריו סיפר הגר”י שליט”א כיצד ישב בעת סעודת מצווה עם כמה מגדולי התורה ממוצא אשכנזי ובראשם ראש ישיבה חשוב ידוע מאוד, אשר התקיפו במילים חריפות על כמה מהנהגות הספרדים כיום.
על כל אחת מההערות הללו השיב הגר”י בטוב טעם שהביא את אותו ראש ישיבה להבנה מחודשת באשר לאמיתות וביסוס מנהגי עדות הספרדים.

פאנל של שאלות ותשובות נערך בתום שיעורו של הגר”י שליט”א בשאלות חשובות ומהותיות הניצבות לפני רבני אירופה.

משא חשוב נוסף נישא מפי הרה”ג יוסף בנימין צרפתי שליט”א, אשר עסק בנושא האתרוגים המרוקאים וכשרותם המוחזקת מזה שנים רבות בידי גדולים וחשובים – לאור הערעורים שקמו עליהם בידי קהילה מסויימת.

במושב הבא, שהיה המשך קודמו, נשמעו דבריהם של עוד רבנים חשובים בנושאי כשרות.

במושב הבא שעסק בנושא “שמחות ופיקוח נפש” נשמעו דבריו של הרה”ג ישועה חדאד שליט”א רב קהילת הספרדים במילאנו שבאיטליה אשר התמקד בנושא מנהגי האבלות בקרב בני עדות הספרדים והד”ר אלי שוסהיים מארגון אפרת שהציג את דבר ארגונו ופעלו הרב למניעת הפלות בעם היהודי בכל העולם (דבריו המרגשים של ד”ר שוסהיים בעמ’ ).

עיני כל ישראל אליכם

בשיאו של הדינר שנערך בסופו של יום הדיונים השני והמרכזי נשמעו דברי הגר”ע יוסף שליט”א ברמה. באמצעות הטלפון נשמעו, בשידור חי, דברי הרב שליט”א מביתו שבירושלים ועד לאולם הקהילה היהודית שבמדריד.

לפני יצירת הקשר עם הרב הסביר הרב מנחם מרגולין מזכ”ל מרכז רבני אירופה לראשי הממשל שבאו להשתתף בדינר הזה מיהו האיש שאת קולו הם עומדים לשמוע. ניכר היה שהם מבינים את ערכו של הרגע, די היה להם להאזין לשקט שהשתרר עם הינתן האות שאכן קולו של מרן עומד להשמע בעוד מספר שניות במערכת ההגברה.

הגר”ע יוסף קרא לנוכחים “לחזק את בדק הבית, את התורה, את המצוות, את המעשים הטובים”.
“זכות הרבים תלוי בהם” קרא עליהם מרן שליט”א והוסיף כי עליהם מוטל החוב “לדאוג לחנך את ילדי ישראל שילמדו בתלמודי התורה וידעו “מהי היהדות שלנו”, שבת ומועדים.
כמו כן קרא להם לקדש שם שמים בפעלם “למען דעת כל עמי הארץ”, והוסיף ברכה מיוחדת להרה”ג בנימין יוסף צרפתי שליט”א רב ומו”ץ דק”ק “מחזיקי הדת” בבריסל שבבלגיה שעמל רבות על ארגון הכינוס המפואר והצלחתו המושלמת.
ברכתו של הרב נסכה בכל משתתפי הכינוס את הכוחות והעניקה להם את ההדרכה הלאה, להמשיך ולהוסיף עוד חיילים לתורה וליהדות הנאמנה בכל מקומות תפוצותיהם.

“אנו רוצים שתחושו בארצנו את העבר המזהיר של היהודים בספרד” אמר ראש הקהילה היהודית לאחר השמע דברי הגאון רבי עובדיה יוסף שליט”א, “מבואכם הנה אנו שואבים את הכוח להמשיך הלאה ולהעביר את מסורת אבותינו הלאה לילדינו המתגוררים עמנו כאן”.

ראשי הממשל השמיעו אף הם את דבריהם והודו לרבנים על בואם לארצם, היה זה נציג שר המשפטים (היהודי ג€“שנבצר ממנו להגיע בעצמו) שהתבטא כי “כל ספרדי עם רגשות טובים היה מתרגש כמוני להיות כאן אתכם”.
“ספרד שלאחר הגירוש חשה בעוני אמיתי שנוצר בה לפתע” הוסיף נציג הממשל, “רק ברגע שבו החלה הדמוקרטיה בספרד ויהודים הורשו לשוב אליה, חשנו שוב ביתרון הגדול של מגורי היהודים אתנו מתוך חופש אמיתי.
חלק בלתי נפרד מהחופש הזה הושג בזכות ההסכם שנחתם לפני כמה עשרות שנים בין הממשל לבין הקהילה היהודית. הסכם שבזכותו אנו בטוחים שהיהודים אכן חשים בטוחים ורצויים בתקופה חדשה של סליחה ושיתוף פעולה”.
גם שגריר ישראל בספרד כיבד את האירוע בנוכחותו ולאחר השמע דבריו העניק הגאון הרב ישראל ליכטנשטיין שליט”א רב דק”ק ‘בני ישראל’ בלונדון וחבר ‘מועצת רבני אירופה’ שי עבור שר המשפטים, לא לפני שחידד בדבריו את המסר החשוב לפיו כל חיי היהודים ניזונים מהתורה ומשמעותיים רק בזכותה.

חתימת חלקו העיוני של הכינוס נעשתה בידי אורח הכבוד הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א אשר עמד על חשיבותו של הכינוס הזה אך הזהיר “שזה לא יהיה חד-פעמי. כדאי יהיה שבכל שנה יתאספו הרבנים לכינוס שכזה להתייעצויות על כל ענייני הקהילות ותשועה ברוב יועץ”.
ברוב קשב האזינו הנוכחים לדברי הגר”י שליט”א שציין אחר כך גם באזנינו את שביעות רצונו מהכנס ואת יופיו של הרעיון הנפלא הזה שבו מתכנסים גדולי התורה ומנהיגי הקהילות לדון ולהתייעץ בכל הקשור להנהגות קהילותיהם ובפרט תוך מתן הדגש על ייחודיותן של כל קהילות ישראל באשר הן.

בהמשך דבריו גולל הגר”י את אשר ראו עיניו ש”ברוך ה’ אנו רואים בכל הקהילות התחזקות רבה לקיום המצוות”.
“בבוא המשיח” סיים הרב שליט”א את דבריו, “יהיו אלה הרבנים שיעלו אחרונים, כמו הקברניט הנוטש אחרון את ספינתו.
אתם הקברניטים, ועליכם תחול הברכה שיפוצו מעיינותיכם חוצה ותזכו לקדש שם שמים באמת”.

ברגשות שמחה והתרוממות הרוח נפרדו כל הנוכחים מהגאון רבי יצחק יוסף שליט”א ובכך למעשה נחתם חלקו העיוני של הכינוס הגדול הזה.

עם מטען רב ומלא תוכן פנו כל הנוכחים איש לאכסנייתו שאורגנה בידי אנשי הלוגיסטיקה המוכשרים של מרכז רבני אירופה תחת ניצוחו של הרב דוד רוז מנהל אגף הכינוסים, כשכל אחד נושא עמו עוד כוחות לקראת המשך פעילותו בקהילתו.

למחרת היום התקיים חלקו הנוסף של הכינוס, בסיור מרתק ומרגש מאוד בטולדו העתיקה ובעוד רשמים בעלי עניין רב.

אורח מיוחד אשר כיבד את קהל הרבנים ה”ה הראשל”צ הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א אשר עשה מאמצים גדולים והצליח להגיע הנה ביומו השלישי של הכינוס. לחזק את המתכנסים ואת המארחים בדברים חמים ונלהבים. ונשא ונתן עם הרבנים בעניינים שונים.

הדב ועץ התות

במדריד, העיר שסמלה – דמות הדוב ועץ התות ג€“ אינו מגלה מאום מעברה, מסיירים הרבנים בבית הספר היהודי, בית הספר שמרן הגר”ע יוסף שליט”א חנך לפני כשלושים שנה.

התלמידים שומעים הסבר על מטרות הכינוס ומהותה של רבנות בישראל. על פי שאלותיהם זה עניין אותם באופן מיוחד.

בהרבה הערכה מכבדים הרבנים את ראשי בית הספר המפואר הזה. בית הספר הזה שומר על גחלת יהדותם של חניכיו בתוככי ספרד המודרנית, במקום בו גדלים הילדים בלי הרבה יידישקייט ובלי שמול עיניהם ניצבות דמויות הוד רבות מהן יידעו יהדות אמיתית מהי.

התלמידים אף הם מתרגשים בעליל ממספר הרבנים הרב שהגיע אליהם, “כולם כאן רבנים” מדגיש המורה המתרגם והתלמידים פוערים פיהם בתדהמה.

אחרי החיתום

כולם מזדרזים בחזרה אל בנין הקהילה היהודית בעיר.
הכל הולך אחר החיתום.

לחתימת הכינוס התאמץ מאוד להגיע הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א. הוא שהה קודם לכן במקסיקו אך כפי שהוא עצמו ציין בדבריו “מלכתחילה היה מדובר שגם אני אבוא לכאן, אבל לא אסתייעא מילתא ונקבעה לי פגישה עם ראש העיר של מקסיקו ובערב עם נשיא המדינה”.

הנשיא היה לפני כן ראש העיר הקודם, בבואי לשם בפעם שעברה הוא פנה אלי וביקש ברכה.
ברכתי אותו שיהיה נשיא…
אחר כך הוא שלח וביקש גם ברכה בכתב כסגולה.
שלחתי לו “למנצח בנגינות” שהיה ברשותי.
והוא נבחר.

כשנודע לו על בואי לשם, הוא ביקש מאוד לפגוש אותי.
כשנפגשנו הוא ביקש שוב ברכה והיה בזה קידוש ה’ גדול כשעמדנו שם בנוכחות שרים רבים ואמרנו “שיר למעלות”.
הרבה תועלת יצאה מהמפגש הזה עבור הקהילות שם ועבור היושבים בארץ הקודש.
שמעתי על הצלחת הכנס ויה”ר שיביא חיזוק לרבנים והרבנות בארץ ובעולם”.

בשלב זה פתח הגרש”מ שליט”א בדברי תורה בהם עסק בגודל דמותו של אברהם אבינו ובאשר עלינו ללמוד ממנה לדורות.

בדברי ברכתו של רבה של מדריד הרה”ג משה דהן שליט”א הוא תיאר את האתגרים הניצבים בפניו כל העת “אחד הנושאים החשובים ביותר הוא לתפוס כל הזדמנות ורעיון אפשרי וכמובן גם לחדש בעצמנו כל הזמן”, אמר הרב בן דהן.
“אחת מהדוגמאות לכך היא השיעור בן כעשרים הדקות, הנמסר בקביעות ובמסירות נפש של ממש על ידי הראשל”צ הגרש”מ עמאר שליט”א, בשיחה ישירה מישראל אלינו”.

הרב בן דהן הודה שוב לכל הבאים לכינוס שעל ידי מרכז רבני אירופה וראשי הארגון החשוב הזה “שעוזר לנו בכל הזדמנות אפשרית”.
“הכינוס הזה היה דוגמא של שיתוף פעולה שכל כולו אחדות” אמר הרב המארח רגע לפני שכל הנוכחים עברו ללחוץ את ידיו בהכרת תודה על האירוח הנפלא לו זכו בעירו.

שעה קלה, וכבר אנו בדרכנו אל שדה התעופה, בטיסה שתעבור דרך ברצלונה ולארץ ישראל.