זו השנה הרביעית ברציפות שמתפללי 'קלויז "תפארת ישראל" טשארטקוב' באנטוורפן, מעלים את זכרו של ראש קהילתם הנגיד המפואר הרה"ח ר' יהושע פריווער ע"ה, בצורה ייחודית. ר' יהושע סלד כל ימי חייו משבחים, ולא הותיר מקום שיספידהו וידברו בשבחו, ולכך כדי להתייחד עם זכרו, הנהיגו מתפללי הקלויז, לקבוע יום שכולו תורה, שבו מתאספים כל חברי הקהילה ומאות רבות מתושבי אנטוורפן מכל גווני הקשת, ומשתתפים בשיעורי תורה במשך כל היום, החל משעות הבוקר, עד שעות הערב המאוחרות.

בשנה זו נערך יום נעלה זה, ביום שני ט' סיון כהמשך טבעי ומוצלח לקבלת התורה של חג השבועות, והחל משעות הבוקר המוקדמות גדשו את ספסלי ביהמ"ד הגדול מאות מתושבי העיר, שהסכיתו בשקיקה לשיעורים הנפלאים שהתקיימו במקום.

דברי פתיחה נשמעו מפי הרה"ח ר' דוד קאמפף הי"ו מג"ש בקלויז, שהעלה את זכרו של ר' יהושע פריווער ע"ה, וכן את זכרה של בת משפחתו גב' פריווער [לבית ברכפלד] ע"ה, שנקטפה בדמי ימיה לאחר מחלה קשה, בערב חג השבועות תשס"ט.

את מסכת השיעורים פתח ראש הישיבה הגאון רבי יהודה אריה טרגר שליט"א חתנו כבנו של מרן פוסק הדור הגרש"ז אויעבאך זצ"ל, שליבן את דיני תשלומי חג השבועות, ובאילו קרבנות השייכים עדיין לחג השבועות נתחייב להביא, אם נזכה ובימים אלו יבנה בית המקדש.

אחריו עלה הגאון רבי אברהם יהושע לאזענגא שליט"א דומ"ץ חסידי גור בירושלים, ורב קהילת חסידי גור באנטוורפן, שבפיו מפיק המרגליות, ביאר בהטעמה רבה, את כל פרטי דיני טבילת כלים, ובמיוחד לאור החידושים הרבים של הכלים החדשים המיוצרים מפלסטיק וסיליקון.

את שיעורי סדר לפני הצהריים, חתם הגאון רבי יעקב דוד שמאהל שליט"א מרבני גור באנטוורפן, דומ"ץ קהילת 'שומרי הדת' בעיר וחבר במועצת רבני אירופה, שבשפה ברורה העמיד את כל יסודות וגדרי זכויות יוצרים, בתוכנות מחשב, קלטות שמע סי. די. ודומיהם. הגרי"ד שמאהל חידש בדבריו, שאף אם אדם מצלם לשימושו האישי מספר השייך לו, נכנס הוא במחלוקת גדולה אי גזלן הוא, ולדעת השואל ומשיב הפקיע בזה ממון בעלים.

את שיעורי אחר הצהריים, פתח הגאון רבי יצחק זעקל פאללאק שליט"א דומ"ץ דק"ק מחזיקי הדת אנטוורפן, שאחר מילות הספד על גב' פריווער ע"ה, ביאר בטוב טעם ודעת, כיצד ניתן לערוך צוואה כהלכתה, שתהיה תקיפה משפטית, וללא 'חורים' הלכתיים, שבהם יכולים אי אילו יורשים להיתלות לאחמ"כ בדין תורה, וכיצד ניתן לחלק בצורה הלכתית את הירושה אף לאשתו ולבנותיו.

אחריו נמסר שיעורו של הרה"ג רבי יואל שטורך שליט"א, מטובי הרמי"ם בעיר, שבמתק שפתיים נשא ונתן בסוגיית העוסק במצוה פטור מן המצוה, והעלה בדבריו, חילוק יסודי בין עוסק במצוה שבין אדם למקום, שאז יתכן שהוא עדיין מתחייב במצוות בין אדם לחברו, כיון שמצוות אלו כוללים בתוכם את שני המינים.

השיעור השלישי בשיעורי אחה"צ נשמע בקשב רב מפיו של הגאון רבי חיים אריה שפיטץ שליט"א ראש ישיבת 'עץ חיים' בווילרייק-אנטוורפן, ששעה ארוכה דן בשיטות הראשונים והאחרונים בזמני עלות השחר, ופלג המנחה, והנפק"מ ההלכתיות הרבות הנוגעות לתושבי אנטוורפן, איך מקבלים את השבת מוקדם בימי הקיץ הארוכים.

כבכל שנה, אל השיעור האחרון והמרכזי מוזמן אורח דגול, ובשנה זו היה זה הגאון רבי אשר יעקב וועסטהיים שליט"א רב בית הכנסת אגודת ישראל ויו"ר בד"צ איגוד הרבנים במנשסתר, אשר תחתיו עומדת אחת ממערכות הכשרות הגדולות, שסקר במשך שעה ארוכה את שלל מרכיבי האבקות והתמציות למיניהם, את בעיות הכשרות שבהם, והעצות להתמודדות עמם.

בדבריו, חידש הגרא"י וועסטהיים למאות המאזינים, שאף שישנם המכנים חלב עכו"ם בשם 'סתם' חלב, כדי להמעיט מחומרת האיסור, שיידעו הכל, שבזמנינו השתנתה המציאות מימיהם של המתירים לפני שלושה עשורים, ואף אם נניח שבעת שמפעל נכרי כותב על התווית שהמוצר הינו רק חלב פרה, זה אכן כך, עלינו לדעת, שבאותם כלים שבהם עבר חלב הפרה פיסטור, שעה או שעתיים קודם פיסטרו שם חלב סוסים, ובמילא חלב פרה זה, או האבקה שנעשתה ממנו, הינם טריפה ממש.

בסיפוק רוחני עז, התפזרו מאות המשתתפים, כשעיניהם נשואות בתקוה אל היום שכולו תורה הבעל"ט, ושפתותיהם רוחשות מילות תודה להרה"ג רבי יחיאל יהושע רבינוביץ שליט"א ראש כולל טשארטקוב ונכד כ"ק מרן אדמו"ר מבוהוש זי"ע, שעמל במשך כל ימות השנה להגביה ולרומם את קרן התורה בקלויז, ואף שרטט ביד אמן את החלק הרוחני והתוכני של יום נעלה זה, בקביעת סדרי השיעורים ותכניהם. ובפרט להרה"ח ר' צבי שלמה רוזנבלט הי"ו מנכבדי חסידי באיאן, והגבאי המסור של קלויז טשארטקוב, שניצח במשך כל שעות היום על המלאכה, להגיש ארוחות משביעות ומשקה לרוב, לכל מאות המשתתפים, ועמל על כל הפרטים הטכניים של הצלחת המעמד הנשגב, ולהר"ר פנחס לייזער הי"ו מנכבדי הבעה"ב בקלויז, שטרח של על מנת לקבל פרס בסיוע הצלחת יום זה.