הישג למשלחת ‘מרכז רבני אירופה’ בשיחותיה עם ראשי השלטון בקרואטיה
מחוץ לבירה זאגרב, בטירה מפוארת אליה הובלה המשלחת היהודית אחר כבוד, בשיירה נשיאותית, פגש הנשיא סטפן מסיץ’ בהגאון רבי אברהם יפה שלזינגר יו”ר אגף לבתי העלמין במרכז רבני אירופה, בעל הדרת הפנים הרבנית ששוחח בצרפתית רהוטה, ישירות לאוזני המארח, ללא צורך במתורגמן. הנשיא, הניח לרגע לנושא שלשמו נקבעה הפגישה, והחל להזכיר נשכחות. הוא סיפר על ימי בחרותו, כפרטיזן צעיר שהלך נגד הזרם ברחוב הקרואטי האנטישמי והצטרף לכוחות הלוחמים בנאצים, ותיאר כיצד סייע לחברים יהודיים שלחמו לצידו, בה בעת שבני משפחותיהם מובלים לכבשנים העשנים. לא נחה דעתו עד שסיבר את אוזני הנוכחים, כי את נכדתו הוא שולח לגן יהודי. הרבנים הביטו זה בזה באי הבנה, עד שהנשיא לא התאפק וגילה את סודו: “השורשים שלי, גם כן יהודיים, כמוכם”. חברי המשלחת, למודי פגישות עם מנהיגים ושועי עולם, כבר ראו (כמעט) הכל, אך התרגשות שכזאת, הם עדיין לא חוו.
בסיומה של פגישה, העניק הגר”א שלזינגר לנשיא תחריט בו נראית ירושלים, עליה העיד הנשיא כי היא “קרובה לליבו”. באקט בלתי שגרתי, ליווה סטפן מסיץ’ את המשלחת, מחדרו המהודר ועד לרכבים שהמתינו להם מחוץ לטירה הנשיאותית.
את הביקור המיוחד ששם את עניינה של יהדות קרואטיה במרכז, יזמו אנשי ‘מרכז רבני אירופה’, בראשם העסקן הרבני רב הפעלים הרב לוי מטוסב, איש האיחוד האירופי, שאת קשריו חובקי המדינות, הוא רותם, משך כל ימות השנה, למענה של יהדות אירופה. אך טבעי היה שהקרואטים, שמנהלים בתקופה זו מגעים עם האיחוד האירופי על קביעת מעמדם והצטרפותם לאיחוד האירופאי, יקבלו את איש האיחוד בזרועות פתוחות.
הרב יצחק שוחט רב קהילת מיל היל בלונדון, ומנהל אגף קשרי החוץ ב’מרכז רבני אירופה’ ר’ יוסף קורניק, עשו עמו יד אחת בתכנון ובארגון הביקור, כשהם אינם מותירים דבר ליד המקרה ודואגים לתאם הכל מראש, עד לפרטי הפרטים הקטנים ביותר.
מן הצד השני של המתרס, בבירה זאגרב, ניצבו רבני המקום הרב הראשי לקהילת בית ישראל לקרואטיה הרב כותל דדון והרב פנחס זקלס שליח חב”ד ליובאוויטש שנעזרים משך כל ימות השנה באנשי ‘מרכז רבני אירופה’, ולקראת הביקור, יצאו מגדרם במתן עזרה וסיוע, מהתכנון ועד לאירוח.
התנערי מעפר קומי
הקהילה היהודית בקרואטיה, בעלת מסורת מפוארת שנגדעה באיבה על ידי הצורר הנאצי, מונה כיום כאלף נפשות. “עבור יהודי המקום ביקור שכזה, פשוט מרים את המורל היהודי”, מספר הרב כותל דדון: “לא במקרה נחנך בית הכנסת היהודי בימים בהם שהתה המשלחת בעיר. עבור הקהילה זו הייתה ההזדמנות להפגין את יהדותה בגאון ובגאווה יהודית”, מתאר הרב-הראשי את תחושות הלב של יהודי המקום.
מהפכה של ממש עוברת על יהדות זאגרב בשנים האחרונות. יהודים רבים שאך בקושי היו מודעים ליהדותם, מגלים ‘סימני חיים’. הם מקבלים על עצמם עול תורה ומצוות, מקיימים אורח חיים יהודי והחשוב מכל, שולחים את ילדיהם למוסדות תורניים וממשיכים את השושלת היהודית.
מי שאחראי למהפכה היהודית, הינו שליח חב”ד במקום, הרב פנחס זקלס שאינו מסתפק רק בהקניית אווירה יהודית לזקני העדה, ועמל גם על הקניית ערכים יהודיים לצעירי הצאן. הגר”א שלזינגר, שהתארח בביתו של הרב זקלס וסייר במוסדות החינוך היהודיים שהקים, לא הסתיר את התפעלותו. במקום בו הייתה היהדות משך שנים בגדר בל ייראה ובל יימצא, אין זה דבר של מה בכך לראות את ילדי ישראל המדקלמים בעל פה את סדר “קדש ורחץ”, לקראת חג הפסח. בדיוק כמו בהגדה, כך במציאות העכשווית, אחרי שנות דור של דיכוי היהדות, יוצאת הקהילה המקומית, מעבדות לחירות.
באווירה המיוחדת שנוצרה, לא פלא אם כן, שהקהילה המקומית קיבלה בהתרגשות רבה את דבר הגיעה של משלחת הרבנים בראשותו של הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר גאב”ד דק”ק ‘מחזיקי הדת’ ב-נבה, חבר נשיאות מועצת רבני אירופה ויו”ר האגף לבתי העלמין שעל ידי ‘מרכז רבני אירופה’. “ביקורה של המשלחת הרבנית עבורנו, היווה תמריץ נוסף להמשך העשייה”, אומר לנו הרב פנחס זקלס.
את הלמידה והערכים מחדיר הרב זקלס והמחנכים חדורי המוטיבציה, בילדים ובמשפחותיהם במשך כל השנה. כעת הייתה לילדים ההזדמנות להוכיח את ידיעותיהם בפני הרבנים האורחים: “קשה לתאר עד כמה נגע ביקור המשלחת לליבם. הכבוד שהעניקו הרבנים לאנשי הקהילה בשהותם בעיר, העניק למשפחות דחיפה ועידוד, להתקרב יותר ויותר ליהדות ולמנהגי ישראל”.
כדומן על פני האדמה
מעבר לחשיבות הרבה שבביקור מבחינת הרמת המורל היהודי של בני הקהילה, שררה גם אווירת בהילות ודחיפות, לנוכח מצבה הקשה של הקבורה היהודית בקרואטיה בכלל, ושל בית העלמין היהודי בזאגרב בפרט.
המצב שנגלה לעיני שלוחי האגף, שהוזעקו על ידי הקהילה היהודית במקום, היה קשה מנשוא. זה לצד זה בבית קברות אחד, ולעיתים בקבר משותף תחת מצבה אחת, חרוטים על המצבות צלבים נוצריים לצד מגיני-דוד יהודיים, שמות יהודיים אותנטיים בלשון הקודש, לצד שמות ודיוקני נכרים, בשפה זרה.
וכאילו כדי להוסיף בושה על חרפה, נתברר כי גם חלקת הקהילה הקטנה, עומדת בפני כליה, עקב חוקי המדינה המאפשרים בסיטואציות מסוימות, את מכירת הקבר לכל המרבה במחיר, תוך השלכת עצמות הנפטרים לקברי ‘אחים נוצריים’ במקרה הטוב, והשמדתם, במקרה הרע.
אנשי אגף בתי העלמין, מורגלים, מתוקף תפקידם, במחזות קשים, אך גם הם הופתעו מחומרת ההזנחה, הגשמית והרוחנית כאחת, השוררת בבית הקברות המקומי. האשמה, במקרה זה, לא מוטלת לפתחה של הקהילה המקומית, שכן בניגוד למרבית בתי העלמין באירופה המוחזקים בידי הקהילה היהודית במקום, הרי שבקרואטיה, על פי חוק, מחזיקה המדינה בבתי העלמין, ולפיכך במצב הבלתי אפשרי שנוצר, לא נותר בידיה של הקהילה אלא לפנות בבקשת סיוע דחופה מהאגף לבתי העלמין שעל ידי ‘מרכז רבני אירופה’, גוף, אשר הוכיח את יכולותיו, בכל רחבי התפוצה.
קבלת פנים ממלכתית
גם אלו מבין אנשי הקהילה היהודית שתלו תקוות בפעילות המשלחת, הופתעו מקבלת הפנים הממלכתית, בה התקבלו הרבנים היהודיים. ראש הממשלה איבו סנדר, נשיא המדינה סטפן מסיץ’, וראש עיריית זאגרב מיליאן בנדיץ, שעם כל אחד מהם, נועדה המשלחת לפגישת עבודה נפרדת, הבטיחו, איש איש בתחומו, לדאוג לכך שבית הקברות המקומי יועבר לידי הקהילה היהודית, ולדאוג לכך שיהודי קרואטיה יוכלו גם להבא להיקבר על פי ההלכה היהודית.
ראש הממשלה, קיבל את המשלחת כשלצידו שרי הממשלה, ומעבר להבטחות בנוגע לשימור בתי העלמין היהודיים, הבטיח לשנות את החוקה כדי להעביר את הבעלות של בתי העלמין,לידי הקהילה היהודית, בתנאי שארגון יהודי ייקח עליו את מלוא האחריות.הרב יצחק שוחט השיב שמרכז רבני אירופה מוכנים לקחת את אחריות למשימה.רה”מ הביע את הסכמתו המלאה .
הוסיף והעניק ‘תשורה אישית’ בדמותה של החלטה על החזרת השטח עליו עמד בית הכנסת העתיק, לידי הקהילה היהודית. כיום משמש המקום כחניון ענק שערכו הכלכלי רב, אולם ראש הממשלה הבטיח כי המקום ייבנה בדיוק על פי המתכונת בו עמד בית הכנסת העתיק, שתוכניותיו האדריכליות שמורות עד היום בארכיוני עיריית זאגרב.
ואין המדובר בהישג של מה בכך. לבית הכנסת העתיק, נודעת משמעות היסטורית מעבר לגבולותיה של קרואטיה עצמה. רבה של הקהילה שחבש את ספסלי בית הכנסת, טרם שהניף עליה הכורת הנאצי את גרזן ההשמדה, היה הגאון רבי שמואל חיים סופר, דודו של האדמו”ר מערלוי, מבני בניו של בעל ה’כתב סופר’.
היסטוריה יהודית יש, כעת נמצא גם מי שישיב עטרה ליושנה – לא אחר מאשר ראש הממשלה הנוכרי. הגר”א שלזינגר, הטיב לתאר את תחושות הנוכחים כשכתב בספר האורחים את צמד המילים הקצר והקולע: “מרגישים בבית”.
לא רק ברמה הממלכתית, גם ברמה המקומית, נתקלה המשלחת ברצון כן ואמיתי להביא את הדברים לידי פתרון. ראש עיריית זאגרב קיבל את הרבנים כשלצידו שאר חברי העירייה, והבטיח להגאון רבי אברהם יפה שלזינגר כי ידאג לכך שבית הקברות יעבור לידי הקהילה היהודית עוד לפני שישוב ל-נבה. מלומד בהבטחות, הגיב הגר”א כשבת צחוק על פניו, כי אין בכוונתו להישאר בבירה עד שיוסדר העניין, וכי הוא “מסתפק” בכך שהממשלה והרשות המקומית יעשו יד אחת, על מנת לפתור את הבעיה הכאובה בהקדם האפשרי.
ואכן, עוד בזמן שהותה של המשלחת, החלה הפעילות להעברת בית הקברות לידי הקהילה. “הממשלה אכן מקיימת את הבטחתה לרבני ה’מרכז’ ואני מאוד מקווה שכבר בתקופה הקרובה נהיה אנשי בשורה”, אומר לנו מזאגרב, הרב דדון, בה בשעה שהוא יושב לפגישה מיוחדת עם הנהלת הקהילה. הנה כי כן, הוא מסביר: “ביקור הרבנים השפיע בכפליים, הן על רוח הקהילה והן על מחויבות הממשלה”.
