שישים ראשי ארגונים וקהילות יהודיות מרחבי אירופה התכנסו בכ”ה טבת (23.1.17) בבריסל, לכנס ראשון מסוגו אותו קיים איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) ומטרתו להפגיש בין ראשי קהילות יהודיות, שבסופו של דבר מתמודדים עם אותם סוגי בעיות ויכולים ללמוד זה מניסיונו של זה, וכן להגיש מידע עדכני בנושאים כמו ביטחון ומאבק בשנאת יהודים אשר הולכת ומתגברת באירופה.

בכנס השתתפו הולי הופנגל, האחראית על מעקב וטיפול באנטישמיות בממשל טראמפ, שסיפרה כי במזכירות המדינה האמריקנית עוקבים אחר מגמות אנטישמיות ברחבי העולם, וקתרינה פון-שנורביין, שמונתה על ידי האיחוד האירופאי כמתאמת מיוחדת לנושא. במסגרת תפקידה היא עומדת בקשר עם הקהילות היהודיות לצורך גיבוש תוכניות פעולה למאבק באנטישמיות. בכנס נשאה דברים גם עו”ד ניצנה דרשן-לייטנר שסיפרה על השימוש בכלים משפטיים למאבק בגילויי אנטישמיות.

“זריקת בקבוקי תבערה לבית כנסת היא תמיד אנטישמיות”, אמרה קתרינה פון שנורביין בדברים שנשאה בפני משתתפי הכנס והתייחסה לפסק הדין (ראו ידיעה נפרדת) שמסעיר את הקהילה היהודית בגרמניה בהתמודדות עם ה”אנטישמיות החדשה”. בעיצומו של מבצע ‘צוק איתן’ שלושה צעירים פלסטינים השליכו בקבוק תבערה לעבר בית כנסת בעיר וופרטל בגרמניה. השלושה הועמדו לדין אך שוחררו בענישה מינימלית, לאחר ששכנעו את השופט שהמניע לתקיפה לא היה אנטישמי אלא מתוך שנאה למדינת ישראל.

בדבריה, פון שנורביין הביעה פליאה על פסק הדין ואמרה: “מי שנמצאו אשמים בהצתות היו תחת עונש מאסר והם הסתבכו שוב. הליכי המשפט שלהם התארכו בעקבות ערר שהוגש על ידי פרקליט המדינה ובסופו של דבר העונש לא ביטא את חומרת העבירה.

עזה זו לא שואה

“המשימה שלנו באיחוד האירופי, והסיבה לכך שמינו אותי לתפקיד, הן כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שליהודים יהיה עתיד באירופה, ושהם לא יפחדו לגור כאן. אני מבינה שיש פחד בקהילה היהודית מהאנטישמיות שמגיעה ממקורות שונים, ואנחנו צריכים לטפל במקורות הללו. המדינות אחראיות לדאוג לביטחון אזרחיהם היהודים, ואני חושבת שההתמודדות שלנו צריכה להיות גם במישור החינוכי ובקרב הדור הצעיר.

“ילדים בבתי הספר מעלים טענות שונות שהם שומעים ברחוב, והמורים צריכים לדעת לתת להם תשובות. כשמדברים על השואה, למשל, יש המנסים להשוות ולומר שמה שקורה בעזה זו שואה, וחשוב מאוד שמורים ידעו להפריך אמירות כאלה. גם זה חלק מהאתגר שלנו באיחוד האירופי, במסגרת המאבק באנטישמיות. נכון שהיחס ליהדות הוא לא חלק מתוכנית הלימודים להוראה, אבל אנחנו כן נכשיר את המורים לדעת לענות לטענות כאלו”.

הגב’ הולי הולפינגל הביעה הסכמה עם הדברים ואמרה: “אנו מאמינים כי כאשר מושלך בקבוק תבערה אל בית תפילה יהודי בתגובה למדיניות בה נוקטת מדינת ישראל, זו היא פעולה אנטישמית”.

היא הוסיפה כי בעוד שמתיחת ביקורת על ישראל היא לא בהכרח באה מיסוד אנטישמי, הרי שבמקרה של דיסלדורף, “נחצה לחלוטין, ושמא יש להגיד שאין בכלל קו משווה בין הרצון להצית ולגרום נזק למבנה בעל זהות יהודית שיתכן שיש בו יהודים, שזה מעשה אנטישמי, לבין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראלית. כיום, לצערנו, האנטישמיות קיימת בעשרות מדינות ביבשות שונות והיא באה לידי ביטוי בצורות רבות ושונות. אנו מוצאים אנטישמיות של השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני, ואף במדינות בהן אין יהודים אך יש בהם שנאה ליהודים. “

היא ציינה כי “בארה”ב רוב פשעי השנאה הדתית הם בעלי מוטיבציה כנגד יהודים. בנובמבר האחרון, ה FBI- פירסם דו”ח עם סטטיסטיקת פשעי שנאה ב- 2015. 53.3% של פשעי השנאה היו על רקע דתי. 660 תקריות היו מכוונות כנגד יהודים, שמהווים פחות מ -2% מכלל האוכלוסייה האמריקנית”. זאת מגמה שמאז 2014 ה-FBI מציין כי היא במגמת עלייה. בדיווח שפורסם צוין כי פשעים נגד יהודים גדלו ב -9%. “היו לנו איומים על פצצות שהוטמנו בסמוך למרכזים קהילתיים ובתי כנסת של יהודים. בשבועות האחרונים נפרסו כוחות משטרה בסמוך למרכזים יהודיים ב-15 מדינות בארה”ב מחשש שיפגעו בהם.

בדבריה הדגישה כי המנדט של מחלקת המדינה הוא לפקח ולהילחם באנטישמיות בחו”ל. “אנחנו מודעים לכך שההתקפות האנטישמיות ביותר בארה”ב, כמו גם באירופה, על פי הדיווחים שבידינו, באות משורות ומאנשי הימין הקיצוני. זאת לאומיות לבנה שמשלבות בתוכן קבוצות ניאו-נאציות.

חשש מעליית הימין

בהמשך דבריה אמרה כי “במחלקת המדינה בארה”ב קיים חשש עמוק מהיום שבו תהיה עלייה משמעותית בשלטון הימין הקיצוני באמצעות מפלגות אנטישמיות בעלות הסטוריה באירופה “היום הם מכריזים כי הם פרו-ישראליים, ולכן הם כבר לא אנטישמים. אנחנו חוששים כי מפלגות הימין הקיצוניות הללו פועלות באמצעות הפלטפורמות נגד המוסלמים כדי לזכות בתמיכת יהודים. בבוא הזמן הן יפעלו כנגד היהודים באותן שיטות. אינני מבינה איך יכולות הקהילות יהודיות להגיב בידידות ובתמיכה פוליטית כאשר מפלגות הימין הקיצוני מושיטות להן יד? אני מעלה את זה כאן כיוון שבמספר קהילות יהודיות באירופה, זו שאלה מעשית. עליכם לזכור כי כל צורה של דעות קדומות אתניות ודתיות הם איומים ישירים על ערכים אירופיים של סובלנות וכבוד, וגם על הבסיס של דמוקרטיה ליברליות.

“היעד הראשון בסדר העדיפויות שלנו הוא להגן על הקהילות היהודיות וחיי היהודים. בהזדמנויות רבות במהלך השנים האחרונות, מאחורי הקלעים, פעלו שגרירויות ארה”ב לסייע לשפר את האבטחה עבור קהילות יהודיות באופן משמעותי.

“לצד כל הדברים הללו עולה השאלה האם מי שהוא אנטי-ישראלי הוא האנטישמי החדש? התשובה בעיני היא השיח. כל עוד שמדינה או גוף הוא אנטי-ישראלי ומותח ביקורת, תוך כדי שהוא מציג שאלות נכונות על המדיניות של ישראל. זה לגיטימי. ביקורת על ישראל אינה אנטישמיות מיסודה. ישראל היא מדינת לאום דמוקרטית מודרנית והמדיניות שלה ניתנת לביקורת, כמו מדינות אחרות. אבל אם מערערים על זכותה של ישראל להתקיים או מביעים שאלות על יעדי הקהילות היהודיות מחוץ לישראל, זאת אנטישמיות. חשוב לעשות את ההבדל הזה. אסור לנו לאבד את הפוקוס על צורות ומקורות האנטישמיות היום”, הדגישה הגב’ הולפינגל.

אנטישמיות לטווח ארוך

הרב מנחם מרגולין, מנכ”ל EJA הכריז בדבריו כי העלייה של הימין הקיצוני והמפלגות הפופוליסטית בטווח הקצר מהוות אתגר לטווח ארוך לקהילות יהודיות.“אין ספק שהמתקפות האנטישמיות הרבות שאנו עדים להם אינן באות רק מהאסלאם הרדיקלי אלא הן תולדה של לאומיויות אירופאית טיפוסית”, אמר.
הוא הוסיף כי “הבעיה המשמעותית יותר היא שהאנטישמיות מופיעה יותר ויותר בצורה שנראה שהיא מתבססת לטווח ארוך. זה מדאיג מאוד משום שאנו רואים שהם צוברים כוח בכל אירופה ואנחנו מודאגים לגבי מה שהולך להתרחש באירופה בעוד 15 שנים מהיום. האם הם יהיו רוב? האם הם יהיו הכוח השולט במדינות רבות באירופה? האם נגיע, חלילה, למצב ששוב השלטון באירופה יהיה בעל גוון אנטישמי?”, תהה.

בדיון שכותרתו היתה “שיפור הביטחון של הקהילות היהודיות באירופה 2017”, אמר פיליפ מרקביץ’ יו”ר הקונסיסטואר של בלגיה, המייצג מוסדות דת במדינה, כי הוא חושש כי השדים הישנים של היבשת התחילו להרים את ראשם שוב. “לאחר היסטוריה ארוכה של זמנים קשים, ב-72 השנים האחרונות, אנחנו חיים בשלווה יחסית” הוא אמר. “אבל בעיות חדשות עולות. האנטישמיות מופיעה יותר ויותר”. בהמשך דבריו אמר שהדמוקרטיה האירופאית בלבד אין בכוחה בלבד כדי לבלום את עליית הימין הקיצוני. הוא הזכיר כי “היטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות.

“אנשים אומרים ‘אנחנו לא אנטישמים, אנחנו רק מגנים את מדיניות ממשלת ישראל’, אבל ההתבטאויות והמעשים שלהם הם אנטישמיים ממש. אני קורא לזה האנטישמיות החדשה”, אמר ראש ארגון הקהילות היהודיות בצרפת, פסקל מרקוביץ’. “אנחנו רואים הרבה אתרים באינטרנט שנלחמים בציונות ובמדינת ישראל בגלל הנושא הפלסטיני, אבל המרחק מהביקורת הזו ועד טרור כלפי מטרות יהודיות באירופה קצר מאוד.

“קחו לדוגמה את האירוע בבית הספר בטולוז, שהיה רצח של יהודים בגלל מה שעושים הישראלים לפלסטינים. המחבל בטולוז לא ביקש להרוג ישראלים אלא יהודים, כנקמה על מה שקורה במדינה אחרת מרחק אלפי קילומטרים מכאן. אנו יודעים שאת הזרעים הוא קיבל ממסרים של ה-BDS. ההנהגה האסלאמית לא עושה די כדי לעצור את ההתבטאויות נגד היהודים, למעט אימאמים אחדים שמנסים להרגיע”.

בכנס התברר כי בחודש אוקטובר 2016 בלבד נחשפו 40 מיליון משתמשי טוויטר לפוסטים אנטישמיים. ברחבי אירופה מדווחים גם על עלייה של עשרות אחוזים בתקריות אנטישמיות מצד פעילי ימין קיצוני מזה וגורמים איסלאמיים רדיקליים מזה. ראשי הקהילות היהודיות באירופה, שמכירים את התופעות הללו מקרוב, לא היו זקוקים לנתונים הללו כדי ללמוד על המציאות שבה הם חיים. במושב הראשון של הכנס הם הציגו בזה אחר זה את האירועים שאיתם התמודדו יהודי מדינתם בשנה האחרונה.

אלכסנדר זלצמן, מבכירי פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה, תיאר את ההתמודדות של אנשי הקהילה הגדולה ביותר ביבשת. “יהודים אצלנו מותקפים מדי יום, וב-2016 הייתה עלייה חריפה במספר אירועי התקיפה”, הוא דיווח לנוכחים.
“מעבר לעשרות מקרים של תקיפות שהסתיימו עם אנשים שנזקקו לטיפול רפואי, אנו נתקלים כמעט מדי יום בצלבי קרס שמרוססים באתרים יהודיים. זה מתחיל בכתובות נאצה על קירות בתי כנסת ובנייני הקהילות ובחילול אנדרטאות ובתי קברות, וממשיך באירוע של זריקת ראש חזיר כרות על שטח של קהילת חב”ד ברוסיה ותיעוד של המעשה בווידאו והעלאתו לרשת. מעט מאוד אנשים עומדים לדין על המעשים הללו, ולרוב הם נענשים בקנס כספי בלבד“.

זלצמן העיר כי מקור ההשראה לרבים מפשעי השנאה הללו הוא האינטרנט שהפך למוקד של הפצת שנאה ותוכן אנטישמי, כאשר הרשויות מתקשות לאתר את הכותבים ולהעמידם לדין.
“לא כולם אצלנו רוצים להכיר במציאות, ורבים מעדיפים שלא לדבר על זה ופשוט להתעלם”, אמרה הלן פונטרך, נשיאת ארגון-גג של 27 קהילות יהודיות ברחבי הולנד. “אני חושבת שאנחנו צריכים להיות הקול שלהם, ולכן אני כאן. יהודים בהולנד שניכרים עליהם סממנים יהודיים או שיודעים שהם יהודים, סופגים ברחוב קריאות גנאי, קללות ונאצות.
“‘יהודי מלוכלך’ זו כבר קריאה נפוצה. אימא שלי אמרה לי לאחרונה שבזמן ‘צוק איתן’ היא הרגישה כמו בשנת 1937, והפחד והאימה חזרו אליה. האמירה הזו עשתה אותי מאוד מודאגת לעתיד שלנו בהולנד. מצד שני אני חושבת שאנחנו צריכים להיזהר מאוד שלא נהפוך את עצמנו לקורבנות, כי אנחנו לא מסכנים. אני לא רוצה שהילדים והנכדים שלי יחיו כמסכנים, אלא כיהודים גאים.

“הגעתי לכנס הזה כדי למצוא דרכים כך שאנחנו היהודים נוכל להמשיך לחיות בהולנד. גם אם אבחר לעזוב, אני רוצה להיות הבוס של עצמי בקבלת ההחלטות ואני רוצה לבחור איפה לגור. אני רוצה לקחת את גורלי בידיי ולא להיות תלויה בפחד”.

“אני חושב שהשיח הזה חשוב מאוד”, סיכם הרב יוסי ביינהקר מנהל אגף קהילות וארגונים באיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), הגוף שמאחד את מנהיגי הקהילות השונות שהגיעו לכנס ושהפיק את האירוע, “זה נותן הרבה כוח למנהיגי הקהילות לדעת שהם לא לבד, והם גם שומעים כאן מאנשי מקצוע ומקולגות פתרונות והצעות להתמודדות. כשהם נמצאים כאן ביחד וכל אחד שומע מחברו על הבעיות שהוא מתמודד איתן, כולנו מרגישים שאנו לא לבד במערכה”.

נערכים למלחמה

גולת הכותרת של הכינוס הייתה מפגש עם אנשי ביטחון מקצועיים, שהקרינו בפני מנהיגי הקהילות מצגת בת שעה וחצי על האיומים שניצבים בפניהם והדרכים להיערך לקראתם. אנשי הביטחון הסבירו לנוכחים כיצד להקים מערכי אבטחה ולממן אותם, אם באופן עצמאי ואם דרך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, מתוך הבנה כי יש להטיל גם עליהן את האחריות לביטחון התושבים היהודים.

הבעה של דאגה וכבדות מילאה את פני הנוכחים, שנדרשו לקחת אחריות ולדאוג לשלום אנשיהם. איגוד הארגונים היהודיים באירופה מעניק למנהיגי הקהילות כלים להתמודדות עם מצבי משבר וחירום, ומלמד אותם כיצד להחזיר את היציבות לקהילה לאחר אירוע טרור.
“אנחנו מתמודדים מול מלחמה של ממש”, הצהיר לאחר התדרוך פסקל מרקוביץ’, סגן נשיא הועד העולמי של ארגון הקרי”ף (CRIF). “אנחנו מעבירים בקהילות אימונים, כולל לנשים ולילדים, ומלמדים כיצד להתגונן מפני התקפות טרור, לצד הענקת כלים ומודעות לסיכונים שעומדים בפני היהודים בצרפת“.
משתתפי הכנס הסכימו כי העובדה שגם החברה האירופית הכללית הפכה בשנים האחרונות להיות מטרה לארגוני הטרור, גרמה לשינוי מסוים בהתייחסות הממשלתית לתחושות היהודים. “במשך זמן רב רק יהודים היו המטרה של הטרור, אבל זה השתנה”, אומר פיליפ מרקוביץ’, נשיא הקונסיסטואר בבלגיה. “פעם הרגשנו לבד, הרגשנו שאף אחד לא מבין מה עובר עלינו, ומאז האירועים בצרפת אנשים מבינים שזה פוגע בכולם”.

מוריס טל, נשיא קהילת ‘שערי ציון’ בבריסל, הצביע על הבדלים כלכליים בין הקהילות השונות, המשפיעים על היכולת להתגונן מפני אירועי טרור: “אנחנו מתפללים בכל יום בבית הכנסת, ואין לנו בכלל שמירה על המקום. יש אמנם מצלמות וכדומה, אבל אם אנחנו רוצים לחיות בביטחון אנחנו צריכים לעמוד בהוצאות כבדות.
יש קהילות שחיות באבטחה גדולה ומשמעותית מאוד והן בטוחות יותר, אך אלו שאינם עומדים בעלויות הגדולות פגיעים הרבה יותר. ישראל או המדינות שלנו צריכות לסייע לנו במימון האבטחה”.
הרב מרגולין סיכם: “אנחנו מודאגים מהכיוון שאליו הולכת אירופה, ומאיך שהיא תיראה בעוד עשר שנים. המחקרים שעשינו מראים שלמעלה ממחצית יהודי אירופה מסתירים היום את יהדותם, ובוודאי שהם מעדיפים שלא להזדהות או להיות מוכרים כיהודים. מדיווחי הקהילות שאנחנו מקבלים עולה כי למעלה מ-85 אחוז מיהודי אירופה אינם רשומים ואינם מעוניינים להיות חלק מהקהילה היהודית.

“בבריסל, למשל, שבה 20 אלף יהודים, אפילו ביום כיפור ניתן למצוא בכל בתי הכנסת שלה יחד פחות מ-3,000 יהודים. 85 אחוז מהיהודים אינם מגיעים לבית הכנסת גם ביום כיפור. יש גם מדינות כמו הונגריה שבה 95 אחוז מהיהודים לא פוקדים את בתי הכנסת. חלק מהמטרות שלנו, שדיברנו עליהן גם בכנס, זה לחזק את הזהות היהודית בקרב יהודי אירופה ואת כוח העמידה שלהם.

“התשובה לשאלה איך תיראה אירופה בעוד עשור היא לגמרי בידינו, ובידי כל מי ששותפים למאבק שלנו. אם נעשה עבודה טובה בחינוך וביצירת מכנה משותף לכל הגורמים שנאבקים בשנאה ובאנטישמיות, נוכל לחנך את הדור הבא ואז נראה את אירופה במקום הרבה יותר טוב בעתיד”.