במשך ארבע יממות רצופות, שהו במהלך חודש סיוון למעלה מ-300 מתלמידי “כולל תורה” ברחבי אוקראינה בסמינר מיוחד במרכז “מנורה” בעיר דנייפר שבאוקראינה. הסמינר התקיים בראשות רב העיר הרב שמואל קמינצקי.

הסמינרים הנערכים מעת לעת נועדים לחיזוק ה”אידישקייט” בקרב הלומדים וקירובם לחיי תורה ומצוות מלאים. גולת הכותרת של הסמינר בדנייפר שכלל, סדנאות, שיעורים, פאנלים וסיעורי מוחות – הייתה סדרת חופות שנערכו כדת וכדין לשורת יהודים מקרב משתתפי הסמינר שגמרו אומר בלבם להינשא כדת משה וישראל.

הרב משה וובר והרב בן ציון ליפסקר, העומדים בראש “כולל תורה”, הביעו התרגשות למשמע ההחלטות הטובות שקיבלו על עצמם המשתתפים במהלך הסמינר, להתחזקות בתורה ובמצוות ובלימוד התורה. סמנכ”ל מרכז רבני אירופה, הרב אריה גולדברג, נכח במעמד הסיום והביא את ברכת המרכז למפעל החשוב וללומדים.

זה המקום לציין כי המושג של ‘בין הזמנים’ רווח מאוד בכל עולם התורה לתפוצותיו. וקווי ה’ יחליפו כוח. גם טובי עמלי התורה יכולים וצריכים לנפוש קמעה, להחליף אווירה וכוח ולהתכונן כראוי ל’זמן אלול’ בו ישובו בחדוות נעורים וביתר שאת אל דפי הגמרא המחכים להם, להמשיך ולצלול בים התורה. אבל יש מי שאינו מרשה לעצמו אפילו לא הפסקה של שבוע אחד מהלימוד הקבוע, התובעני והאינטנסיבי של לימוד התורה, הכולל גם מבחנים עקביים ושיטתיים שבהצלחה שלהם כרוך ומותנה גודל המלגה.

מדובר באלפי לומדים במסגרת רשת ‘כולל תורה’, שגם בימים שבהם אחיהם לכוללים בכל רחבי העולם היהודי יצאו להפסקה קצרה של רענון במסגרת בין הזמנים, הם ימשיכו להופיע מדי יום ביומו בכוללים שבמחוזותיהם, יקשיבו לשיעורים, ימלאו דפים של מבחנים ויוסיפו ויתעלו במעלות התורה והיראה.
רשת ‘כולל תורה’ מפעילה 120 סניפים בכל רחבי מדינות חבר העמים ואירופה. בכל אחד מהסניפים, המנוהלים בידי רבני הערים והקהילות, לומדים מדי יום ביומו יהודים ויהודיות, באופן נפרד לחלוטין, בשיעורים קבועים גמרא, משניות, שולחן ערוך (גברים בלבד) פרשת השבוע ומחשבת היהדות (גברים ונשים בנפרד). כוללים נפרדים מופעלים לגברים ולנשים בנפרד כמובן. להפתעת המארגנים הכוללים לנשים זכו לביקוש רב לא פחות מלגברים. הכוללים הללו, כעדות המשתתפים והמשתתפות, גרמו למהפך גדול בחיי המשפחה חינוך יהודי וכדו’.

השיעורים נמסרים במסגרת מערך לימודים מקיף הכולל מבחנים תכופים ובתום כל חודש מקבלים הלומדים מלגה העוזרת להם להתקיים בכבוד.

כל מי שרואה את כל אחד מאלפי לומדי ‘כולל תורה’ בעת לימודם היומיומי, מתקשה להאמין כי היהודים הללו עד לא מכבר נראו כדמויות טיפוסית שאין כל קשר ושום משמעות לעובדת היותם בנים לעם היהודי. כך, למשל, מתאר הרב יהושע קמינצקי רבה של הקהילה היהודית בבלגרד, בירת סרביה: “מדובר ביהודים שבקושי יודעים היו לדקלם, עם עזרה ועם לא מעט שגיאות, כמה פסוקים בעת הנחת תפילין – ופתאום הם נדרשים ללמוד מדי יום גמרא, משניות, שולחן ערוך. מדובר באנשים אינטליגנטים ומשכילים שיושבים ולומדים מדי יום ביומו. הם ואבותיהם ואבות אבותיהם היו מנותקים מכל זיק של מסורת יהודית, במשך כל השנים שבהן הקומוניזם שלט פה וכעת הם פשוט שקועים בתורה”.

מאמר חז”ל “משכהו לבית המדרש” בא לידי ביטוי מוחשי בכל אחד מ-120 סניפי ‘כולל תורה’. לימוד התורה גורם לכל אחד מהמשתתפים הקבועים בו להעניק ביטוי מוחשי ומהותי ליהדותו. הם החלו להניח תפילין מדי יום ביומו (כשקיבלו זוג תפילין מהודרות במתנה מרשת ‘כולל תורה’), הנשים הכשירו את המטבח בביתם והפכוהו לכשר למהדרין ואט אט כל אורח חייהם משתנה מן הקצה אל הקצה.

הרב משה וובר, מנכ”ל רשת כולל תורה, אמר השבוע כשנדרש לעניין בין הזמנים בהקשר של ‘כולל תורה’: “העניין כלל לא עלה אצלנו על הפרק. הוא לא קיים בסדר היום שלנו. אחרי שנים כה רבות של ניתוק מכל זיק ושייכות לתורה ולמצוותיה, אין לנו את הפריבילגיה להפסיק את לימוד התורה היומיומי הזה. יתירה מזו: אנו רואים במוחש כיצד הלימוד הזה מעניק להם חיות והתלהבות. ואת המנגינה הזו, שירת התורה, אי אפשר להפסיק”, אומר הרב וובר בהתרגשות ובעיניים נוצצות.