ראיון מיוחד עם סמנכ”ל המרכז
משרדי “מרכז רבני אירופה” מעולם לא חוו שקט מהו. הפעילות הרוחשת בהם מהווה מושא לקנאה. אבל בימים אלו, טרום כינוס העשור, גוברת הפעילות שבעתיים. הכל שוקק חיים, ותחושה של עשיה מורגשת באויר. ציון עשור של עשיה בלתי פוסקת ושורה בלתי נגמרת של הצלחות, מהווה הזדמנות מצוינת לשיחה עם הרוח החיה שמניע את גלגלי הארגון – הרב אריה גולדברג סמנכ”ל “מרכז רבני אירופה”. איש צנוע הוא הרב גולדברג ומשימה כמעט בלתי אפשרית היא להוציא ממנו מילה על עצמו, אבל מאחורי החיוך הכובש והחזות הנינוחה, מסתתר “בולדוזר” אמיתי, כזה שאינו חושש לסמן יעדים, להסתער אליהם ולכובשם בהצלחה. בתוך הקלחת הרוחשת של ארגון כינוס העשור הצלחנו לתפוס אותו לשיחה מרתקת ובה התוודענו לימי הבראשית של ייסוד המרכז, על עשר שנות פעילות להרמת קרן התורה והיהדות בקהילות מרוחקות ועל השאיפות לקידום פרויקטים בעתיד. כך התנהלה המהפכה ששינתה פניה של יהדות אירופה
מתי נוסד מרכז רבני אירופה, ומהן מטרותיו?
הארגון נוסד בשנת תש”ס על ידי הגאון הרב גרשון מענדל גרליק שליט”א אב”ד דק”ק אוהל יעקב במילנו כשאליו הצטרפו הרבנים הגאונים חשובי רבני חב”ד באירופה הגה”ח רבי הלל פבזנר זצ”ל אב”ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת, ויבלחט”א הגאון רבי דוד משה ליברמן ראב”ד דק”ק שומרי הדת באנטוורפן, הגאון רבי עזריאל חייקין מלפנים אב”ד בריסל והרב הראשי לאוקראינה, הגר”ב לאזאר הרב הראשי לרוסיה והרג”ב יעקבס הרב הראשי בהולנד. כשהוקם המרכז ייעדו אותו המייסדים בעיקר לסייע למאות רבני חב”ד הפזורים בכל אירופה שביקשו מענה לשלל בעיות וקשיים משותפים שניצבו לפתחם. ההצלחות שצבר המרכז בשנותיו הראשונות והעזרה שסיפק לרבנים ועזרה להם רבות במילוי תפקידיהם הביאו רבנים מחוגים נוספים לבקש להצטרף אליו. לאחר כארבע שנות פעילות התווספו להנהגת ה’מרכז’ רבנים רבים מחוגים נוספים וכך הפך הארגון אירופאי למרכז שמסייע ל- 1,117 רבני קהילות באירופה. מטרת המרכז היא לסייע לחידוש והתפתחות החיים היהודיים באירופה והגנה על צרכי הקהילות באירופה באמצעות ובשיתוף פעולה עם כל רבני הקהילות היהודיות באירופה. מרכז רבני אירופה מטפל בנושאים רבים ומגוונים ובראשם – גיורים, התבוללות, בירורי יהדות, כשרות, מקוואות, ואינספור תחומים בהם נתקלים רבני הקהילות מדי יום.
מי עומד בראש “מרכז רבני אירופה”?
התופעה היחודית למרכז רבני אירופה היא שהעומדים בראשו הם גדולי התורה, הרבנים והאב”דים חברי המועצה העליונה, ועל פיהם ישק דבר. אף צעד אינו מתבצע ללא אישורם. בכל שאלה אנו פונים אל הרבנים והם מתייעצים ביניהם ומורים לנו את החלטתם, ממנה לא נסור ימין ושמאל.
מדוע המשרדים הראשיים ממוקמים דווקא בבריסל?
אחד הנושאים המרכזיים, אם לא המרכזי שבהם, בו מטפל המרכז – הינו סיוע לרבני קהילות מול ממשלות אירופה. לא עוד רב מקומי הנאבק בעור שיניו מול השלטון המקומי בתקווה למצוא איזושהי הבנה לעניני היהדות, אלא ארגון חזק ומרכזי המאגד מאחוריו מאות קהילות מכל מדינות אירופה. הדבר חולל מהפכה עצומה בכל הקשור ליחס השלטונות אל היהדות שכעת זכתה ליחס חיובי ומכבד. מסיבה זו נבחרה העיר בריסל לשכן בה את המשרדים הראשיים של המרכז. בבריסל נמצאים משרדי האיחוד האירופאי על כל שלוחותיו, ועובדה זו מקילה על העבודה השוטפת מול הממשלות השונות ונציגיהן.
הממשלות לא תמיד ערות לנושא היהודי ולצרכי הקהילות היהודיות. אנו באים למלא את החסר הזה. רק בשנה האחרונה ערכנו פגישות עם נשיא הונגריה יחד עם הרב הראשי לישראל הגאון הרב יונה מצגר והגאון הרב ברוך אוברלנדר והשגנו הישגים רבים למען יהודי הונגריה, נפגשנו עם נשיא אסטוניה בכדי להודות לו על הסיוע הרב שהעניק להקמת מרכז יהודי מפואר במדינתו. את הביקור באסטוניה ניצלנו גם למפגש מספר מפגשים עם אישי ממשל. הביקור סוקר בהרחבה בכלי התקשורת ותפס את הכותרות הראשיות.
ביקרנו באלבניה ולאחר מאמצים קיבלנו אישור להכתיר רב ראשי אורטודוכסי למדינה ואכן לתפקיד הוכתר הרב יואל קפלן ע”י ה’מרכז’ והראשל”צ הגאון הרב שלמה עמאר. הכתרה זו הביאה להתעוררות יהודית באלבניה כמותה לא היתה מאז מלחמת העולם. בערב פסח האחרון נפגשנו עם נשיא פולין שהתבטא בפנינו שהוא שמח על כך שכיום יהודי בפולין יכול לקיים מצוות ולאכול מצות בגלוי והודיע לנו כי דלתו פתוחה בפנינו בכל עת שנרצה.
יצרנו תשתית דיפלומטית שמצד אחד מקדמת נושאים יהודיים ומצד שני מונעת פגיעה באינטרסים היהודיים. אם ניקח למשל את ההכתרה באלבניה, ספק אם הממשלה לא הייתה אפילו מביטה לכיוונם של היהודים, ואילו כעת כשהשלטון נכח לראות כי לפניו ניצב גוף גדול, חזק ומבוסס, הוא דאג לסייע לנו במלוא המרץ עד כדי כך שאפילו ראש הממשלה האלבני עצמו חתום על כתב ההכתרה של הרב…
ומדוע מרכז אירופאי זקוק למשרדים בארץ ישראל?
ישנם נושאים שדווקא כאן בארץ ניתן לטפל בהם ביתר יעילות, החשוב שביניהם הוא הקשר עם הרבנות הראשית. קשרי הגומלין בין המרכז לרבנות הינם מפותחים ביותר, אנו נעזרים בהם בבירורי יהדות, גיטין, כשרות ועוד. ישנם אף נושאים נוספים שחשוב למקמם בארץ, כמו תשמישי קדושה ועוד.
לאחרונה התפרסם המרכז במאבקו הנחוש כנגד אויבי השחיטה היהודית, במה דברים אמורים?
נושא השחיטה הינו כאוב מאוד. כבר שנים רבות שארגוני צער בעלי חיים למיניהם, וסתם ‘אוהבי’ יהודים, נלחמים בכל הכוח בשחיטה הכשרה. כל השנים הללו אנו נוקטים בכל האמצעים בכדי לסכל החלטות שיפגעו בשחיטה, אבל לצערנו לאחרונה הם הצליחו להעביר החלטה באחת מוועדות האיחוד האירופאי כי כל בשר שנשחט בשחיטה כשרה יסומן ככזה. החלטה זו אמורה לעבור לאישור בית המחוקקים האירופאי. אם תאושר החלטה זו, השלכותיה תהיינה חמורות ביותר עבורנו. המשמעות היא שאיש לא יקנה את הבשר המסומן, וכך לא יוכלו המפעלים למכור את הטריפות לנכרים והשחיטה הכשרה לא תהיה כדאית מבחינה כלכלית.
עד כה פעלו בנושא השחיטה ארגונים אחרים באירופה וכעת ע”פ החלטת חברי הנשיאות של ה’מרכז’ אנו מתחילים לפעול נמרצותולהפעיל את כל קשרינו בכדי לשכנע את חברי הפרלמנט להצביע כנגד ההחלטה. אף נפגשנו בנושא עם כמה מראשי המדינות כמו נשיא אסטוניה, ובעז”ה אנו מקוים שלא יהיה רוב להעברת החוק הנורא. מלבד זאת אנו משמשים כשגרירי היהדות לשם הסברת הנושא. גופים וארגונים רבים פנו אלינו ואנו שוכרים כעת אנשי מקצוע שיבהירו כי השחיטה היהודית הינה הסטרילית וההומאנית ביותר, כך שכל הטענות על צער בעלי חיים נובעות ממניעים אנטישמיים ותו לא.
לא שואלים אבא מי מילדיו חביב עליו יותר, אבל בכל זאת איזה פרוייקט מעסיק אתכם יותר מכל?
לדאבון לב, מכת ההתבוללות באירופה מכלה כל חלקה טובה. בעקבות המציאות העגומה הזו, חלק גדול מעבודתנו מוקדש לבירורי יהדות וגירות. אולי קודם אדגיש שבאופן עקרוני, מרכז רבני אירופה אינו עוסק בגיורים. מה כן? כמו בכל נושא, גם בנושא בירורי יהדות רואים בנו הקהילות השונות את הכתובת ההולמת לשלוח כל שאלה וספק בקשר לפלוני ואלמוני – האם אכן אבותיו יהודים? האם אכן הגיור שלו התבצע כהלכה בבית דין מוסמך?
לשם בירור הדבר לאמיתו אנו עומדים בקשר רציף עם הרבנות הראשית לישראל ובסיוע עם בתי דין באירופה אנו פועלים לרדת לשרשי הטענות. מן הראוי לציין כי הצגת מסמכים רשמיים אינה מהווה ערובה שכך הוא באמת. נתקלנו כבר במסמכים רבים שזויפו בצורה מתוחכמת ורק מומחה יכול לזהותם כמזויפים. לשם כך אנו מעסיקים מומחים העמלים לאמת כל מסמך ומסמך. במשך הזמן רכשנו מיומנות ומקצוענות בכל התחום הסבוך הזה, וכיום הכל רואים במרכז רבני אירופה את הגוף המוסמך והאחראי ביותר שיכול לבצע בדיקות יהדות וגירות, כשעל הנושא כולו מפקח הרב אבא טורצקי, שבשנות פעילותו צבר נסיון רב בתחום זה.
ראוי לציין עוד, כי שיתוף הפעולה הפורה עם הרבנות הראשית מוליד יוזמות מוצלחות רבות. אחת מהן היא במקרים רבים כשתושבי חו”ל מבכרים לבוא עם רב קהילתם לארץ וכאן לערוך את נישואיהם. כמו תמיד, אנחנו מהווים את הגורם המקשר שבודק את כשירות הרב לעריכת נישואין וכשהתשובה חיובית אנו פועלים להשגת האישור הדרוש מהרבנות הראשית.
ומה בנוגע לכשרות?
גם בהקשר הענקת תעודות כשרות, מרכז רבני אירופה כגוף אינו מעניק הכשר מכל סוג שהיא, אך גם כאן אנו מהווים כתובת ישירה של כל קהילה אירופאית ואף של אנשים פרטיים, אנו דואגים לספק מענה ומידע מוסמך גם בתחום זה. הרב טורצקי בנוסף על מומחיותו בתחום בירורי היהדות הינו בר סמכא גם בכל הקשור לכשרות, במשך השנים הוא צבר ידע ומומחיות רבה. לאחר שמידע רב עובד דרכו הוא ערוך לספק תשובה מהירה לכל החפץ לברר לגבי כשרות פלונית או מוצר כלשהו. בכל שאלה או פנייה, אנחנו מצליבים את האינפורמציה שעוברת דרכנו ומנצלים את הקשר הטוב שלנו עם הרבנות הראשית ושאר גורמים כשרותיים, וכך אנו יודעים להשיב האם מדובר במוצר כשר או אפילו מהודר, וכן האם ניתן לסמוך על הכשר בלתי מוכר הנמצא בכל פינה על גבי הגלובוס.
ומענין לענין באותו ענין, בפיו של הרב גולדברג בשורה רבתי – אנחנו בעיצומו של פיתוח חדשני – בכוונתינו להקים אתר ממוחשב ובו תוצב כל פיסת מידע הנוגעת לתחום הכשרות באירופה. על פיתוח האתר עמלים מיטב המומחים והוא יכלול חידושים רבים וחסרי תקדים. בסופו של יום, יוכל כל אחד הנמצא בסופרמרקט בכל מקום בעולם, להקיש את שמו של כל מוצר העומד לפניו, ומיד יוכל לבדוק האם מדובר במוצר כשר או מהודר או שאינו כשר. יתכן גם שתינתן האפשרות להקיש את הברקוד או לצלמו וכך לקבל את המידע. מיותר לציין כמה עמל ומחשבה אנו מקדישים להקמת מיזם כביר שכזה שבו יהיו שותפים כל גורמי הכשרות המוכרים בעולם. ובעזרת ה’ בקרוב נצא בפיילוט ראשוני.
דיברנו על בירורי יהדות, כשרות, מה נותר להשלמת התמונה אם לא מקוואות הטהרה…
אכן, אחד הפרויקטים המושקעים שלנו הוא המקוואות, אותו יזמנו בעזרת קרן מתנאל, הקרן לפיתוח יהדות אירופה. התורמים הינם יהודים בעלי לב חם ורחב לכל דבר שבקדושה. איתרנו קהילות בהן לא קיים מקווה או שהמקווה המקומי הינו ישן ולא ראוי לשימוש וזכינו להביא לכך שמוקמים עשרים וחמשה מקוואות מהודרים בכשרותם ומרהיבים ביופיים החזותי. המקוואות במדינות חבר העמים לשעבר מוקמים בשת”פ מלא עם ‘איגוד הקהילוות היהודיות בחבר העמים’ בראשות הגר”ב לאזאר. הפרויקט הזה שאין צורך להרחיב בחשיבותו, זכה לתשבחות רבות מכל קצווי תבל. בכינוס המועצה שהתקיים בשנה שעברה בארה”ק ביקרנו בבתיהם של גדולי ישראל מכל החוגים והעדות והם לא חסכו במילים חמות ונלהבות בכדי להודות לנו על ריבוי הטהרה בישראל. בימים אלו אנו נמצאים בשלבי הסיום של בניית המקוואות.
התגובות מהשטח אף הן היו חסרות תקדים – רבני קהילות נפגשו עמי וכשדמעות בעיניהם הודו שוב ושוב על המקווה המהודר שהביאה לכך שמשפחות רבות החלו להקפיד על הלכות כדת וכדין”.
בעזרת ה’ אנו מתעתדים לערוך בחודש אלול את אירועי פתיחת המקוואות שישולבו בכנסי התעוררות לקראת חודש תשרי.
בעקבות המיזם המוצלח, אנו יוזמים את הקמתם של עשרים וחמשה מקוואות נוספים באירופה. על הביקוש האדיר לכך נוכל ללמוד מכך שתוך ארבע שעות מאז פרסום ההודעה על פתיחת רשימה נוספת קיבלנו עשרים וחמש בקשות להקמת מקווה, כשבהמשך נוספו כמובן עוד פניות רבות. אנו מקווים שבעזרת נדיבי עם נוכל לעמוד בציפיות הכבירות לנושא כה חשוב וחיוני לקיום אחד היסודות החשובים של עם ישראל.
אלו פרויקטים נוספים יזמתם?
בנוסף לפעילות הקבוע אנו יוזמים גם פרויקטים עונתיים כמו סופר הסת”ם הנודד. ישנן קהילות רבות השוכנות במקומות מרוחקים ואין מי שיטפל בצרכי הסת”ם שלהן. בחודש אלול עובר סופר סת”ם ירא שמים מרבים ובעזרת הרב המקומי הוא מבצע בדיקה ותיקון של תשמישי הקדושה. מלבד עצם התיקון הוא מבצע אף פעילות הסברתית בכל הקשור לתחום וכן הרצאות לילדים. כל ביקור כזה גורר אחריו מאות הזמנות של תפילין ומזוזות שאנו נערכים לספק.
ואם באלול עסקינן, כבר שלש שנים שנערך על ידינו פרויקט ד’ מינים. בעזרת נדיבי עם המסבסדים את העלויות נערך מבצע רחב היקף ובו אנו מספקים ד’ מינים במחירים מוזלים גם לקהילות המרוחקות ביותר. בשנה האחרונה, בלילה שלפני החג, התקשר אלינו רב אחת הקהילות באירופה וסיפר לנו כי היו אמורים להגיע אליו עשרים וחמשה סטים של ד’ מינים, אך המשלוח פשוט לא הופיע. השעה המאוחרת לא ריפתה את ידינו. יצאתי מיד בעצמי אל שווקי הד’ מינים והרכבתי עשרים וחמשה סטים. הפכנו את העולם בכדי למצוא יהודי הנוסע לאותה מדינה, מצאנו אחד כזה שאמנם אינו שומר תורה ומצוות, אבל הניצוץ היהודי שבו עדיין בוער והלה הסכים לסחוב עמו את החבילה הגדולה. לפנות בוקר פגשנו אותו בשדה התעופה, ובסופו של דבר זכו יהודי הקהילה לברך על הלולב בחג.
התקשורת המקוונת משמשת עבורנו כלי חשוב להגעה אל יהודים ומקומות אליהם לא נוכל להגיע בדרכים אחרות. בחג הפסח האחרון פירסמנו על דבר מכירת חמץ דרך התקשורת המקוונת וגם אנחנו לא יכולנו לשער את גודל הביקוש. עד לרגע האחרון ממש קיבלנו מאות שטרי הרשאה למכירת חמץ, כשכל שטר מכיל כמה וכמה שמות של מוכרים. השטרות נכתבו בעברית, אנגלית וצרפתית. ראינו שהשטרות ממשיכים לזרום ומתחנו את הזמן עד לרגע האחרון כשנכרי יושב מוכן ומזומן בבריסל, וב”ה אלפי יהודים ניצלו מאיסור בל יראה ובל ימצא בזכות פרסום מסיבי ומושקע.
פרויקט נוסף, שונה לגמרי, אבל קריטי ונחוץ הוא הפרויקט עליו מספר הרב גולדברג – לא כל רב קהילה יודע כיצד לכתוב גט. ההלכות הסבוכות והחלק הטכני הקשה לביצוע אינו זמין במקומות הרחוקים. בדיוק לשם כך הקמנו בי”ד מיוחד העובר בן קהילות אירופה ולעתים מצטרף אליו גם סופר, וביה”ד מבצע את הגירושין על פי ההלכה היכן שמתעורר הצורך לכך. עגונות רבות נושעו מכבלי עגינותן בדרך הזו.
הכנסים הרבניים של המרכז באירופה הפכו לשם דבר. מה בעצם מטרתם?
ניתן לומר כי אחד הפרוייקטים החשובים של המרכז הם הכינוסים והסמינרים המתקיימים מדי שנה. עלינו לזכור כי דמות הרב, ברבות מקהילות אירופה, איננה רק רב. הוא גם “אבא”, אחראי על שלום בית, חינוך, מקווה, כשרות, קידושין ול”ע גירושין ולצערינו גם טיפול בנפטרים ועוד. על הרבנים מוטל עומס אדיר ועליהם להתמודד עם בעיות שונות ומשונות באינספור תחומים. לשם כך בדיוק אנו עורכים את הכינוסים השנתיים – בכדי לספק לרבנים את הכלים הטובים ביותר להצלחה.
ניקח לדוגמא את הכינוס שנערך לפני שנתיים בפאריז, בכנס נאמו רבנים ואישי מקצוע מהשורה הראשונה מתחום הפסיכולוגיה. המרצים הציגו בעיות שונות מתחומי שלום בית וחינוך והציעו דרכי התמודדות ופתרון. ההרצאות היו כה מרתקות עד כי איש מהרבנים המשתתפים לא עזב את המלון ולו לרגע. “הצלתם אותנו”, “כעת אדע להתמודד עם בעיות קשות שניצבו לפתחי”, “פתחתם לי אופקים חדשים”. אלו הן רק מקצת מהתגובות הנלהבות שקיבלנו. ההכנות לקראת כל כינוס הן קפדניות ממושכות, אנו משקיעים המון מחשבה ותכנון בכדי לגעת בנקודות החשובות ביותר בעיני הרבנים.
אחד הכנסים הזכורים במיוחד היה כנס כשרות ובו הוזמנו מיטב האישים העוסקים בתחום הכשרות מטעם גופי כשרות מרכזיים והללו הציבו בפני הנוכחים את כל העדכונים הנוגעים לנושא, התמודדות עם בעיות כשרותיות, טכנולוגיה, הלכות שכיחות ונדירות ועוד. לסיכומו של דבר מדובר ב”ייהוד ממוקד” – הרבצת יהדות בצורה ממוקדת ומאירה. התוצאות מדהימות. הרבנים החכימו ומבטם השתנה לחלוטין.
ומה צפוי לנו הפעם באירועי העשור?
כמובן שגם הפעם לקראת כנס העשור שאנו נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראתו, השקענו את מירב המאמצים בכדי שיהא זה כנס פורה ומעניין ובכדי שכל הרבנים המשתתפים יוכלו להפיק ממנו את המקסימום. לקראת הכינוס ערכנו סקר בקרב הרבנים בכדי ללמוד על הנושאים המעסיקים אותם במיוחד, ולאחר שלמדנו את תוצאות הסקר הוחלט כי הפעם נעסוק ברפואה והלכה, אתיקה רפואית, בטחון בתי כנסת, ופתרונות הלכתיים לבעיות טכנולוגיות כמו מצלמות בשבת וכו’, חסד של אמת, ניתוח לאחר המוות.
ואם הזכרתי את נושא “חסד של אמת”, אולי כדאי לספר את הסיפור הבא בכדי שהקוראים יבינו עד כמה מדובר בעניין חיוני. לפני כשנתיים במוצאי אחרון של פסח קיבלנו טלפון מבוהל ודחוף מאחד הרבנים בקהילות אירופה ובפיו הסיפור העצוב הבא – בפסח התארח במלון המקומי יהודי חרדי שנפח את נשמתו במלון, החוק המקומי המשונה אינו מתיר להוציא גופה מהמדינה אלא לאחר שריפה. התחליף שהוצע על ידי המשטרה היה ניתוח לאחר המוות, שרק לאחריו יאשרו להטיס את המנוח בחזרה אל ארץ מוצאו. הרב המקומי שאמנם הינו תלמיד חכם ובקיא בהלכות, לא ניצב מעולם מול בעיה שכזו שבה מתמחים רק יחידים. מה עושים? כמובן טלפון למרכז רבני אירופה. למרות השעה המאוחרת השגנו את הרב רוז’ה ששוחח עם הרב ועם המשטרה המקומית והסביר להם בפרוטרוט כיצד ניתן לערוך ניתוח באופן שלא יפגע בכבוד המת. לאחר שכנוע מקצועי, הסכימה המשטרה להצעה והכל על מקומו בא בשלום.
ממה נובע הסיפוק העיקרי שלך?
הסיפוק שלי הוא בכך שאני יודע כי אנו עומד לרשותם של רבני אירופה בכל עת ובכל שעה וביכולתינו להציע לו פתרונות מידיים בכל נושא. ב”ה במהלך השנים יצרנו קשרים וכלים עוצמתיים אשר עומדים לרשותם של כל רבני אירופה והם בהחלט יודעים להשתמש בהם כשצריך. כשמתעוררות שאלות חמורות והרב מסתפק בשאלה הרי שהוא יודע כי הכתובת שלו היא במרכז רבני אירופה. המרכז מעביר את השאלות לחברי המועצה ופוסקי הדור ובתוך שעות ספורות מרגע שהרב התקשר אלינו, הוא כבר ידע את אשר לפניו. השאיפות שלנו הינן למצוא מענה לכל נושא הוא. שלעולם לא יקרה שרב יעמוד מול בעיה או קושי והוא יחוש שהוא לבדו. הרב תמיד ידע כי מאחוריו ניצב הגוף העוצמתי של מרכז רבני אירופה, ואנו נעמול בכל הכוחות, ולמעלה מכך, בכדי לסייע לו.
גם בעניין שימור בתי עלמין באירופה רשמנו הישגים רבים. כשאוהל קברם של שניים ממאורי האומה הטמונים בפולין חולל, לאחר שפנו אלינו גורמים מקומיים, התייעצנו עם גדול ישראל שהורו לנו לנקות את המקום אך לא לתת למקרה פרסום בתקשורת בכדי לא לעורר את תאבונם של שונאי יהודים נוספים שלא חסר מהם באירופה. ואכן, לא חלפו ארבעים ושמונה שעות ובעזרת מימון שהשגנו, המצב באוהל שב לקדמותו כאילו לא היה מאומה, ולא תוכל למצוא על כך ולו מילה אחת בתקשורת.
אנחנו משמשים אף כמענה לשו”ת הלכתי מכל רחבי אירופה. המרכז הינו הצנור המקשר בין הרבנים לבין גדולי ישראל. השאלות המופנות אלינו נוגעות לכל חלקי השולחן ערוך ואף ל”חלק החמישי” – משאלה שהפנה אלינו אחד הרבנים האם מותר לו להשתתף בכנס בינדתי הנערך בכנסיה, ועד לשאלה חמורה שכזאת – אבא יהודי ואמא גויה ולהם תאומים, האחד גוייר בקטנותו והשני לא, כיצד ינהגו לקראת בר המצווה?
איננו ממתינים שיפנו אלינו, אנו כל העת עם יד על הדופק וערים לצרכי הקהילות. לשם כך נציגנו מסיירים בקהילות השונות, מכירים את השטח מקרוב ולומדים על הצרכים והבעיות. לאחרונה ביקרו באיטליה שנים מאנשי המרכז – הרב מרדכי ביטון והרב אבא טורצקי, שסבבו ברחבי איטליה, שוחחו עם הרבנים ולמדו כי הבעיה המרכזית הינה התבוללות וגיורים מפוקפקים. ביקור שכזה אינו נותר ללא מענה – מיד לאחריו נערך סמינר לרבני איטליה ובו השתתפו כמעט כל רבני איטליה שזכו להרצאות מרתקות ומאלפות מהגאון הרב ירמיה כהן חבר הנשיאות ואב”ד פאריז שהסביר את נושא הגיור לפרטיו ושגיור שנעשה ללא קבלת עול מצוות אינו גיור ומהגאון הרב אברהם יוסף רבה של חולון שנושא שיעורו היה טהרת המשפחה אותו הוא הסביר בבהירות ובבירור רב תוך שהוא מפרט הלכות ומנהגים בעומק ובבקיאות מרשימה.
הרב מרדכי נויגרשל נשא הרצאה מרשימה ברטוריקה מושכת לב על משמעות המושג של להיות יהודי ולהצטרף לעם ישראל. מדובר בנשמה הנכספת לשורשה ולא באזרחות גרידא. תשובותיו לשאלות הרבנים היו מעניינות ומרתקות ובקיאותו המדהימה תרמה רבות לרבנים המשתתפים. הגאון הרב לוי גרליק רב הקהילה היהודית באיחוד האירופאי נשא אף הוא הרצאה מרתקת וחשובה מאין כמוה על חידושים רפואיים בתחום המשפחה.
הסמינר כולו התנהל באוירה. מתגובות הנוכחים נראה שיהיו שינויים חיוביים בנושא גירות כהלכה. בהחלט חשוב לערוך כנסים כאלה מפעם לפעם גם במקומות אחרים. כנס שכזה מעלה במדריגה את הרבנים וקהילותיהם.
ישנם פרסומים קבועים המופצים לרבנים?
אגף ההוצאה לאור שלנו התנהל מספר שנים ע”י דובר המרכז והאחראי על קשרי החוץ הרב אשר גולד וב”ה עם התפתחות המרכז מתנהל על-ידי הרב שמואל ביסטריצקי. ישנו מגזין דו חודשי ‘קהילות’ ובו ימצאו הקוראים שברובם הגדול מכהנים כרבנים – נושא הלכתי אקטואלי, עדכונים הלכתיים הנוגעים להתפתחויות טכנולוגיות שונות, ראיון עם אישיות תורנית, ועוד מגוון חדשות וידיעות מעניינות ושימושיות. בנוסף יוצא לאור עלון ‘קשר’ חודשי המכיל מאמרים תורניים הלכתיים של רבני אירופה וכן שאלות אקטואליות שונות. לפני כשנה קיבצנו את השאלות החשובות ביותר מתוך השאלות שנשאלו הרבנים וכן שאלות שהצגנו בפני גדולי ישראל והוצאנו אותם לאור בספר מהודר תוך עריכה מחודשת והרחבת הנושאים. שמנו דגש מיוחד על פרסום שאלות סבוכות ושכיחות בהן נתקלים הרבנים לעתים קרובות, וכך הפך הספר לכלי שימושי הניצב על שולחנם של רבני ישראל. הוצאנו לאור מאסף כשרות ובו תומללו ונערכו השיעורים והדרשות שנישאו בכנס הכשרות הגדול, וכן שלושה ספרים בשם תפארת אירופה ובו מאמרים הלכתיים ומקצועיים הניצבים לפתחם של הרבנים. מלבד הספרים שבהוצאתנו, ישנם רבנים הבוחרים להוציא את ספריהם שלהם דרכנו. אגב, במסגרת כנס העשור יינתנו פרסים למחברי ספרים בכדי לעודד את היצירה התורנית באירופה.
מנין המימון לפעילות כה חובקת עולם?
איננו נתמכים על ידי אף גוף רשמי. הפעילות שלנו מתבססת על תמיכת נדיבי עם שליבם וידם פתוחים למען הכלל. ב”ה שמיום ליום מתקבעת ההכרה כי המרכז פועל רבות למען התחיה היהודית באירופה ונדיבים רבים רואים שכספי הצדקה שלהם מנוצלים בצורה הטובה ביותר ולפעילויות החשובות והקריטיות ביותר. עדיין מדובר בהוצאות קשות מנשוא והמשימה העומדת לפתחנו אינה פשוטה כלל ועיקר. אנו סמוכים ובטוחים שבסייעתא דשמייא, יהיו עוד נדיבי עם שירצו להיות שותפים מלאים בתחיית נשמת יהדות אירופה.
