הפורום המקצועי לרבני אירופה ננעל באודסה

עשרות רבני קהילות ממדינות חבר העמים השתתפו השבוע בימים שני עד רביעי בימי העיון המקצועיים של ‘הפורום המקצועי לרבני אירופה’ שמארגן ‘מרכז רבני אירופה’. מטרת הפורום הינה לסייע לרבנים ברכישת כלים להתמודדות עם האתגרים המונחים לפתחיהם בכל עת.

מאז פרוץ הקורונה לעולמינו לא יכלו הרבנים לקיים כינוסים באופן פיזי, מעברי הגבולות בין המדינות היו סגורים על מנעול ובריח, והקושי לעזוב קהילה בשעת משבר היה גדול. אמנם נערכו כינוסים מקצועיים באונליין, אבל עדיין אין תחליף להתכנסות פיזית של ממש.

עתה, משנראה היה כי המצב נרגע נערכו לקיים כינוס מקצועי גדול, כשהנושא שנבחר כמובן היה ההתמודדות עם הקורונה והשלכותיה על הקהילה היהודית בכל התחומים – הרוחניים והגשמיים. התכנסות כזו היתה הזדמנות נדירה לשמוע מכלי ראשון על דרכי ההתמודדות בעבר ובהווה. מקום הכינוס נבחר באודסה שבאוקראינה תחת אירוחו של רב העיר ודרום אוקראינה הרב אברהם וולף.

אך מאז שנקבע הכינוס ועד לקיומו בפועל שוב השתנה המצב, והקורונה שוב הרימה ראש וגרמה למספר מדינות להקשיח אישורים במעברי הגבולות, הדרכים נעשו שוב מסורבלות, אך למרות זאת עשרות רבנים עשו מאמצים כבירים והגיעו אישית לקחת חלק בדיונים חשובים אלו, שבראשם עמדו מנכ”ל מרכז רבני אירופה הרב אריה גולדברג, סמנכ”ל ‘המרכז’ הרב יוסף ביינהקר ומזכיר מועצת רבני אירופה הרב אברהם אבא טורצקי, כשהכל מקווים כי בעז”ה רופא כל בשר ומפליא לעשות המגיפה בכל צורותיה ושמותיה תיעלם לגמרי.

מחלקת קורונה יהודית

רבה של אודסה, הרב אברהם וולף, סיפר כי מיד עם פרוץ המגפה באוקראינה, כשהבינו לאן המצב הולך פינו קומה שלמה באחד מבנייני הקהילה, והקימו שם מחלקת קורונה פרטית עם עשרות מיטות משוכללות עם תרופות יקרות־ערך וציוד רפואי מיוחד שהוטס באופן פרטי. ואכן, בחסדי שמים התברר כי צעד זה הציל את חייהם של עשרות יהודים מכל רחבי אוקראינה שאושפזו במחלקה זו.

בדיון על פעילות הקהילות היהודיות בקורונה אמר רבה של קייב הרב משה ראובן אסמן, כי “מצד אחד יש כאב עצום על כל יהודי שנפטר מהקורונה; אך מצד שני, אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, הרי שהקהילה היהודית גדלה לאין ערוך. איני יודע לומר איך זה בקהילות אחרות. אצלנו בקייב זוהי לא תופעה מעניינת, אלא מציאות שלא תיאמן. אפשר לומר, שמאז תקופת הקורונה גדלה הקהילה בעשרות אחוזים או יותר. יהודים רבים, שמעולם לא היו בקשר עמנו או שבקושי החזיקו קשר, הצטרפו לקהילה. מאות יהודים הניחו תפילין, מהם כאלו שהיו בבחינת ‘קרקפתא’, יהודים קבעו מזוזות בפתח הבית, החלו להשתתף בשיעורים המשודרים, החלו להתעניין על שמירת שבת, ועוד”.

רבה של מונטנגרו, הרב אריה איידלקופ, אמר: ” המשפט ‘אם היהודי לא הולך לבית הכנסת תביא את בית הכנסת אליו’ – זה משפט עתיק, אבל בימי הקורונה זה היה רלוונטי יותר מתמיד. ערכנו ביקורי בית בכל החודשים האחרונים כדי לחזק יהודים, להניח להם תפילין, ולפני הכל להתעניין בשלומם, ואם ח”ו הם נזקקו לעזרה רפואית הרי שעשינו כל מה שניתן כדי לסייע להם. מלבד זאת, אכן קיבלנו פניות לא מעטות מיהודים שעד עתה הקשר עמם לא היה חזק, ומיוזמתם או מיוזמתנו התהדק הקשר הזה דווקא בימים מלאי אתגר אלו”.

חזר לקבור את ראש העיר

רבה של ויניצה, הרב שאול הורביץ, שעשה דרך של שש שעות לאודסה, סיפר כי לצערו לאחר שכבר יצא לדרך קיבל בשורה קשה כי ראש עיר יהודי במחוז שלו, יהודי בן 44, נפטר מקורונה, והוא נאלץ לשוב על עקבותיו כדי לטפל בקבורה. הוא ציין כמה שנחוץ שלקהילה היהודית יהיה מענה ראוי להתמודד עם הקורונה, כי אי אפשר לסמוך על המענה המקומי.

את הקהילות היהודיות בצרפת ייצג הרב יוסף עמאר, שאמר כי “דווקא בחודשים אלו התוודענו לעוד ועוד יהודים שלא היו בקשר עם הקהילה. האדם מטבעו מחפש בשעת מצוקה עוגן ומחסה. הוא מגלה לפתע שהוא מתמודד עם מחלה שאין לה שום פתרון, עד עתה שהחיסונים כבר מתחילים להגיע, ויש יהודים לא מעטים שמצאו את העוגן הזה ביהדות וביקשו להתחבר לקהילה, ואנו רואים זאת מדי יום כשעוד ועוד מתחברים לשיעורים ולתכניות השונות של הקהילה.

“ישנם גם כאלו שהחליטו: זהו, העולם הפך לתוהו ובוהו, שום מקום אינו בטוח, והכל הוא זמני, אז לפחות שנזכה לגור בארץ ישראל. הם מבקשים לברר על התנאים והאפשרויות, ואנו מנסים לסייע להם ככל שניתן”.

רבה של בולגריה, הרב יוסף סלומון, סיפר כי רמת התחלואה בבולגריה היא בין הנמוכות מבין המדינות המפותחות. אין הסבר מדעי לזה, אבל ייתכן וכמות החיסונים שנותנים בבולגריה לילדים בגיל קטן הוא הגורם לרמת התחלואה הנמוכה. למרות זאת, אין השוואה בין התקופה הזו עתה לתקופה של לפני הקורונה. יצוין, כי הרב סלמון התמודד גם באופן אישי כשדירתו הפרטית על כל תכולתה עלה באש.

התמנה לרב שנה לפני המגפה

הרב יוסף טייטלבוים התמנה לרב הקהילה היהודית בחמלניצקי כשנה לפני פרוץ הקורונה. אבל למרות זאת הצליח לנהל את קהילתו למרות התנאים הכמעט בלתי אפשריים. מספר הרב טייטלבוים: “בפורים תש”פ עשינו כינוס גדול שהשתתפו בו 250 יהודים, ב”ה לא היו נדבקים באירוע, אך החלטנו עקב אינפורמציה שקיבלנו להעביר את הפעילות למרחב הווירטואלי.

“מעז יצא מתוק, וב”ה נוספו שיעורי תורה שלא היו לפני כן, עקב הקלות שבה ניתן להתחבר לשיעור מכל מקום, וכן יכלו להשתתף יהודים שגרים בערים שונות ברחבי המחוז. השיעורים שנוספו מתקיימים עד היום, גם לאחר שפתחנו מחדש את בית הכנסת.

“הקורונה פגשה אותנו אחרי קצת יותר משנה של פעילות, וזו היתה עבורנו הזדמנות לבחון את הפעילות שלנו ולבדוק איך אפשר להתאימה בצורה שתענה על הצרכים של העיר, ובמקביל חיזקנו את הקשר עם הקהילה, שקיבלה מאתנו תמיכה ועידוד בגשמיות וברוחניות. פנינו בין היתר גם להדרכה מקצועית, וב”ה מאז רכשנו מבנה עבור הקהילה, הוצאנו שני מגזינים שהופצו ברחבי אוקראינה בשיתוף עם ‘מרכז רבני אירופה’, שכאן המקום להזכיר את העזרה הרבה שלהם לקהילה שלנו בכל התחומים, ובעז”ה במהלך החודשים הקרובים נחנוך בעז”ה מקווה, גן ילדים, וחנות כשרה! בימים אלו אנו מפעילים קעמפ ל־20 מילדי הקהילה”.

במהלך הסמינר שמעו הרבנים הרצאות מקצועיות ממומחים בראשם איש החינוך הנודע הרב פנחס ברייער יו”ר ארגון ‘לגדל’, והרב אברהם ריינמן מבכירי אנשי המקצוע והייעוץ החינוכי בישראל.

במהלך הסמינר עסק הרב ברייער בשורה של נושאים ובהם “האם אני חי או בעל חי – לגלות את ה’אני'”, “כשאני לעצמי מה אני’, חיבור לחוזקות שבנו”,  “זיהוי נקודת הבחירה – תקשורת מול הילד”, “המתגבר – סמכות נכונה – ידידות אמיצה”, “שולחן השבת כמראה למשפחה”.

הרב אברהם ריינמן, מבכירי אנשי המקצוע והייעוץ החינוכי בישראל, עסק בדבריו בנושאים “הקורונה שלי – לטוב ולמוטב”, “זיהוי השלכות הקורונה בקהילה”, “דרכי התמודדות”, “אחרי הקורונה – התחלה מחדש”.