עשרות אלפי יהודים באירופה הדליקו נרות חנוכה הודות לפעילות המרכז

מדובר במבצע ייחודי שהתחיל בחודש חשון. אל מאות קהילות יהודיות נשלחו 120,000 ערכות חנוכה הכוללות חנוכיה ונרות להדלקה לכל ימי החנוכה בבתיהם. הערכות נשלחו גם אל קהילות יהודיות קטנות השוכנות במרחק נסיעה של שעות אחדות ממרכזים יהודיים, וזאת במטרה לאפשר לכל יהודי להדליק נרות חנוכה בביתו ולפרסם את הנס. את הפרוייקט ריכז סמנכ”ל הארגון הרב יוסף ביינהקר. הפעילות זכתה לתגובות נלהבות של רבני ואנשי הקהילות היהודיות מה שלימד עד כמה הדבר היה נחוץ ומועיל.

בהדלקת הנרות השתתפו הרבנים הראשיים לישראל הגאון הרב יצחק יוסף והגאון הרב דוד לאו לצד רבני קהילות ואישי ציבור.

הרב נחום תמרין מהעיר ז’יטומיר באוקראינה שלח ל”מרכז” סיפור מרגש מאירועי הדלקת הנרות והשפעתם: “הגענו למחלבה בכפר השוכן 30 ק”מ מז’יטומיר. עובד שם בהנהלה יהודי ישראלי שמסרב תמיד להניח תפילין.. כאשר נערכנו להדלקת החנוכיה נכנס למקום רופא וטרינר של המחלבה במקום. הישראלי שרצה לכבד את הווטרינר הסביר לו מעט על ענינו של חג חנוכה. הרופא האזין בקשב רב. כשהוא סיים, הפתיע הרופא ואמר שאמא של אמו היתה אף היא יהודיה שברחה מפולין. הסברנו לו שעל פי הלכה היהודית משמעות הדברים היא שהוא יהודי וכך גם אימו שגרה כיום בחרקוב. הוא התרגש מאוד למשמע הדברים. הבאנו לו להדליק נרות בחנוכיה גדולה אותה הוא הדליק בהתרגשות רבה והסתכל על הנרות שעה ארוכה כמתבונן וחושב על משמעות הבשורה עבורו.

היהודי הישראלי שעמד בסמוך התרגש גם הוא. גם לאחר האירוע עמד בסירובו להניח תפילין אך פנה לרופא ושכנע אותו לעשות ברית מילה כיוון שהוא יהודי..”.

סיפור נוסף סיפר הרב אלימלך מרילוס, שליח בברן שבשוויץ בשם גיסו השליח הרב אריה איידלקופף רבה של מונטנגרו וכך הוא מספר: חיפשתי יהודי ששמעתי שגר בעבר באזור ברן. במהלך החיפוש גיליתי שיש מישהו בשם ארקדי גלגרין שגר בהרים של ברן. התקשרתי אליו ושאלתי האם אתם משפחה? הוא עונה לי שהם לא, ובכלל השם הזה הוא שם משפחה רוסי קלאסי. המשכנו לשוחח והנה מסתבר שארקדי יהודי בעצמו. לחנוכה נסעתי אליו הביתה כדי להדליק איתו נרות חנוכה. הכנתי לו את החנוכיה ולהפתעתי הוא מוציא מהכיס כיפה ישנה וסיפר לי שהכיפה הזאת היא הדבר היהודי היחיד שיש לו  ומלווה אותו כבר הרבה מאוד שנים. הוא חשב שאם הוא יהודי מתבולל אז עתידו היהודי אבוד ולא יהיה המשך יהודי לדורות הבאים ר”ל, אלא שלמזלו שתי בנותיו החליטו לעלות לארץ ישראל ולהתגייר וכיום הן מנהלות אורח חיים יהודי”.

סיפור נוסף הגיע מברינואה מפי השליח הרב ליפא גורביץ מליון: “ביום האחרון של חנוכה הלכנו עם כל הבחורים מברינואה, שהגיעו לעזור לנו להאיר את ליון והאזור, לעשות תמונה קבוצתית על גבעה שמשקיפה על כל העיר, צעיר שהבחין בנו שאל אם אנחנו רוצים שיצלם אותנו. אמרנו לו: בהחלט. תוך כדי שאנחנו מתמקמים שאלתי אותו מהיכן יש לו היכרות עם יהודים ויהדות? הוא השיב לי שהמשפחה שלו הצילה יהודים בשואה. המשכתי ושאלתי אם יש לו במשפחה יהודים? הוא ענה לי שלא, רק האמא של האמא שלו יהודיה! הסברתי לו שהמשמעות היא שגם הוא יהודי. אבל הוא טען שלא כך כי אמא שלו התנצרה… בעוד אנחנו משוחחים הבחורים לא חשבו פעמיים וחגגו לו בר מצווה עם תפילין שמחה וריקודים. בהמשך לקחנו את מספר הטלפון שלו והלכנו לדרכנו. חשבנו שכאן הסתיים הסיפור, אך לא. במוצאי שבת ראינו הודעה ששלח לנו כי הוא מתחרט שלא היה לו מספיק זמן לדבר איתנו על יהדות וכי הוא רוצה להתעניין בשורשים שלו. התקשרנו אליו ובימים אלה אנחנו צפויים להיפגש ולשוחח איתו”.

הרב אברהם נינו דיין סיפר על הדלקת נרות שנערכה שסניף של חברת יונדאי בליוורנו, שנמצא בהנהלה יהודית. “מדובר במקום מרשים ומרכזי. כינסנו את עובדי המשרד היהודים, סיפרנו על מהות חג החנוכה, הדלקנו חנוכיה וכל אחד מהעובדים היהודים קיבל חנוכיה של ה’מרכז’ אותה הדליק בבית”.