במשך שבוע מצאתי את עצמי מתכתב במייל עם הרב אליעזר גור אריה, המשמש בפועל כרב לאנשי הקהילה היהודית בקראקוב, כדי לתאם מועד לשיחה לקראת “פורום הרבנים הצעירים” אשר מתעתד להתכנס בקראקוב. כששוחחנו נקטעה השיחה מספר פעמים ב”כמה שאלות דחופות” של אנשי הקהילה. בסוף השתרר שקט של כמה דקות והתחלנו לשוחח.

“ידיך מלאות פעילות”, אני אומר לו. “ברוך השם” הוא משיב. למי שאינו יודע, בתחילת השנה העברית בעקבות בקשת הרב גור אריה שהתפילות בבית הכנסת יהיו כפי שמחייבת ההלכה היהודית, התכנסו כמה מראשי וועד הקהילה והודיעו על פיטוריו מרבנות הקהילה, לצד פעולות נוספות שעשו שמטרתן להצר את רגליו.

כאשר נודעו הדברים לראשי ‘מרכז רבני אירופה’ הם פנו אל הרבנים הראשיים לישראל ועוד שורה של רבנים מוכרים ומרכזיים בישראל ובאירופה והעמידו אותם על חומרת המעשה. הרבנים כולם הביעו תדהמה ושיגרו מכתבים אל אנשי וועד הקהילה בהם הביעו מחאה כנגד המעשה וקראו להם לחזור ממנו, אך אלה לא נענו לקריאתם. הרב גור אריה עצמו התרגש כאשר נוכח לדעת תוך זמן קצר כי אנשים מהקהילה ממשיכים להגיע אליו לבית חב”ד ומבקשים את הדרכתו בכל הענינים היהודיים, גם כשהוא לא נושא בתואר רשמי.

ועם זאת את הכינוס הקרוב של פורום הרבנים הצעירים, שיתקיים ברצ”ה בי”ב – י”ד תמוז החליט הרב אליעזר גור אריה לארח אצלו בקראקוב, העיר שבה נפסקה ההלכה לבני אשכנז בישראל על ידי הרמ”א. “כאשר אנשי הקהילה היהודית רואים שורה של רבנים מכל רחבי אירופה שבאים להביע תמיכה ברב המקומי, יש לזה השפעה רבה. יתכן ויהיו גם תוצאות מעשיות”, הוא אומר.

מעבר לתמיכה ו’שבת אחים יחד’ עם אלו דברים מעשיים יכול רב צעיר לצאת מההשתתפות בכנס?

“שאלה מצויינת ונכונה. תמיכה היא דבר חשוב, אבל ההשתתפות בכנס ‘פורום רבנים צעירים’ מעניקה ‘כלים’ חשובים לרבני הקהילות במגוון תחומים. כל אחד מהמשתתפים מעלה דילמות בהם הוא נתקל, בעיות שזקוקות לפתרון, מספר איך הוא מתמודד עם בעיות שונות. רק בהקשבה לדברים יש כבר ‘כלים’ להמשך הדרך. הצלחה או בעיה בה נתקל אחד הרבנים, תסייע לרעהו לעקוף את הנושא או לגבש לו פתרון. וכאשר יושבים ביחד אז מתגבשים פתרונות.

“השתתפתי כבר בכמה כינוסים כאלה והפקתי מהם תועלת רבה. במקרה האישי שלי, הרבה דברים ששמעתי במסגרת כינוסי הפורום וכלל לא חשבתי שיהיו לי לתועלת, דווקא עזרו לי מאוד. לא הייתי חסר אונים, או בתחושת בהלה של ‘מה יהיה’. ידעתי שיש לי את הגב של ‘מרכז רבני אירופה’ אבל זאת הזווית האישית שלי. אם תסתכל מהזווית הכללית יש בדיוני הפורום שורה של תכנים מעשירים, אותם אנו מקבלים בזכות המרצים בעלי הידע והניסיון שראשי ‘מרכז רבני אירופה’ – הרב מנחם מרגולין המנכ”ל, הרב אריה גולדברג הסמנכ”ל, הרב אברהם אבא טורצקי והרב יוסף ביינהקר – דואגים שיגיעו אלינו. מדובר במרצים מומחים כל אחד בתחומו שמעשירים את הידע שלנו בנושאים מעשיים”.

“בוא נדבר על כל הנושא של ‘עשה ואל תעשה’ בקהילה יהודית בניכר. מה הם הגבולות. מה הנושאים שחשוב לשים עליהם דגש. מה חובת התפקיד. כיצד מגייסים משאבים כספיים לפעילות. פעילות עם צעירים בקהילה לעומת פעילות עם המבוגרים, ועוד שורה ארוכה מאוד של נושאים שנוגעים ואקטואליים לכל אחד מחברי הפורום.

“בפורום הקרוב יוקדש פרק משמעותי לנושא חינוך הילדים בחו”ל. זאת סוגיה שרבים מהרבנים החברים בפורום עסוקים בה. גם אם יש תכניות חינוך שונות בהן הילדים נמצאים, עדיין העובדה שהם אינן נמצאים במסגרות חינוך חרדיות מהוות אתגר להורים כמו גם לילדים. יש הורים שכאשר הילדים מתבגרים, גיל 13 והלאה, שולחים אותם ללמוד בארץ ישראל או בערים אחרות מחוץ לבית, וגם זה אתגר לא קל. על כל הנושאים הללו ועוד נקיים דיונים בכנס.

עבור הדיון בסוגיות הללו, יגיע אל הכנס הרב נפתלי רוט, יו”ר המרכז חינוכי חסידותי, שיתן מענה מפורט לשאלות בנושאי חינוך, הכוונה להורים ומורים וגם בניהול מצבי משבר. הרב רוט כידוע משמש כאחד מטובי המחנכים והוא בעל ניסיון רב בתחום.

מלבד זה, בכל אחד מהכינוסים הללו עולים לדיון שורה של נושאים אקטואליים, בהתאם לזמן בו הוא מתקיים, כאשר ההתייחסות היא דרך התגובה הנכונה או מה הלקחים שניתן להפיק מכך.