האשה שניצבה לפני הגאון הרב צבי בן יעקב, אב בית הדין הרבני בתל אביב, התקשתה להבין את שאלותיו. “התחתנו בחתונה אזרחית והתגרשנו בבית המשפט המקומי” סיפרה “היכן הבעיה?” לא הבינה.

הגר”צ בן יעקב, מהדיינים המוערכים והמהירים במערכת בתי הדין, שכבר שמע המון טרגדיות אנושיות בתחום הגיטין, התקשה לשמור על שלוותו. למשתתפים בכנס הדיינים לפני חודש בבריסל סיפר כי ארך לו זמן להסביר לאשה כי ילדיה מהנישואין השניים יתכן והם ממזרים על פי ההלכה היהודית. הדיינים מכל רחבי אירופה שישבו מולו, נענעו ראשיהם בתוגה. הם מכירים את הבעיה ונתקלו בה.

כאשר שוחחנו השבוע, הגר”צ בן יעקב ביקש להדגיש בתחילת דבריו את ההתפעלות שלו מהנוכחים בכנס. “עם הגאון הרב יעקב דוד שמאהל אני בקשר הדוק. הגאון הרב משה דוד ליברמן, זקן הדיינים באירופה, שמו הולך לפניו, הגאון הרב ברוך אוברלנדר והגאון הרב מיכאל שמרלא, שגם הם מוכרים לי, אך את הדיינים האחרים, שאת שמות חלק מהם שמעתי ורבים אחרים לא, כלל לא הכרתי”.

“גיליתי מולי עולם שלם של דיינים בקיאים וחריפים, אשר עסוקים בשורה של בעיות אקטואליות שנדונות באירופה כולה. החשיבות בכינוס הזה היתה בעיקר בכך שלראשונה מזה שנים רבות נעשו הדיונים בצוותא. זה היה מרתק. דיינים הציפו בעיות בהן הם נתקלים, הסוגיות שהועלו שם היו על סוגיות שמעשיות בימים הללו. הבקיאות והדימויים היו מאלפים. גם הפתרונות שהוצגו שם היו מיוחדים. אני סבור שרק גוף כמו ‘מרכז רבני אירופה’ יכול לקיים כינוס כזה, שאין לי ספק שכל מי שהשתתף בו יצא עם מבט אחר על הסוגיות הללו, כמו גם פתרונות הלכתיים למצבים שנראו ללא פתרון”.

יש מן הסתם התכתבויות בסוגיות הלכתיות בין דיינים מאירופה וישראל?

“בהחלט שיש, ובין המשתתפים בכנס היו לא מעט כאלה, אבל יש הבדל בין התכתבות, שכוחה יפה וראוי, לבין שיחה פנים אל פנים כאשר קבוצת דיינים יושבת יחדיו. זה שני עולמות. היתה בכך הנאה לנו ולעולם”.

אחד הנושאים המרכזיים בכנס היה נושא העגונות ומסורבות הגט. “זה נושא כאוב מאוד בכלל”, אומר הגר”צ בן יעקב, “אך באירופה הוא כואב יותר. בישראל יש לנו סנקציות שונות שאנחנו יכולים להפעיל אך באירופה זה לא קיים כמעט. יש גם מודעות לנושא בבית הדין ונעשה מאמץ שהבעל לא ימלט או שאחד מהצדדים יחוש נרדף. מושקע בזה הרבה מחשבה”.
“בעיה קשה נוספת היא ממזרות. בארץ ישראל גם מי שנישא בחו”ל בנישואין אזרחיים יודע שאם הוא רוצה הכרה ומעמד חוקי עליו להיות רשום גם ברבנות. בגירושין יודעים שזה חייב להיעשות דרך הרבנות כי אחרת לא ניתן יהיה להינשא שוב. ויש גם את נושא הממזרות שמוכר כאן. באירופה לעומת זאת, הכול שונה ובעיית הממזרות לא מוכרת. והבעיות הן סבוכות”.

אומרים שבאירופה יש יחס סלחני לסרבני גט?

(נאנח) “יש בזה משהו. הבעל שנלחם נגד הממסד זוכה לאיזו אהדה, בלי שאנשים יודעים את הפרטים המלאים. אנשים אוהבים את מי שנלחמים נגד הממסד וזה נותן לאותו אדם הרבה כח. הנושא הזה עלה בכינוס כמו גם פתרונות. כמובן שכל דבר הוא לגופו, וכל מקרה זקוק לפתרון ספציפי, אך באופן עקרוני ברגע שיש שיתוף פעולה בין בתי הדין בישראל ואירופה, זה כבר מקהה את האהדה והכח שיש לאותו אדם.

“נושא חשוב נוסף שעלה לדיון בכינוס הדיינים הוא נישואין דרך הרפורמים. זאת בעיה שמוכרת יותר בחו”ל ופחות בישראל, אך היא זקוקה לתשומת לב ופתרון, בגלל הבעיות הרבות שהיא מביאה איתה. הדיון בנושא עסק גם כיצד מונעים פניה של יהודים אל הרפורמים. זה נושא רחב מאוד, שעסקו בו רק כהתחלת דיון, אבל גם בנושא הזה ראיתי ניתוח לעומק של אופי הקהילות היהודיות, מה מעניין צעירים ועוד שורה ארוכה של פרטים שבולט בהם היה ההיכרות העמוקה של הרבנים המשתתפים בדיון. כשעלו הצעות שונות לפתרון ראיתי דיון מעשי ובעיקר אפקטיבי”.

מה הרב לקח איתו מהכינוס והדיינים?

“יש כמה נושאים שעלו שם, כדיון ראשוני, ובימים אלה אני מתכתב עם כמה דיינים בסוגיות הללו בהרחבה. אני יצאתי מלא התפעלות מן העובדה שהצליחו לדחוס ביום וחצי של דיונים שורה ארוכה של נושאים, וכל אחד מהם נדון לעומקו בצורה ממצה. זה לימד עד כמה המשתתפים חיים את הנושאים הללו, והיו שם כל הדיינים המרכזיים באירופה, וגם מלמד על כושר הארגון של אנשי ‘מרכז רבני אירופה’ – המנכ”ל הרב מנחם מרגולין, הסמנכ”ל הרב אריה גולדברג ואנשי הצוות ר’ אברהם אבא טורצקי ור’ יוסף ביינהקר – שידעו כמה זמן להקדיש לכל נושא. זאת אמנות בפני עצמה”.